פוטרה בגלל התבטאויות נגד צה"ל – בית הדין החזיר אותה לעבודה

עובדת ותיקה ב"משען" פוטרה לאחר שנטען כי כינתה את כוחותינו "פושעי מלחמה שהורגים ילדים". השופט סלד מאמירותיה, אך קבע שפיטוריה בלתי חוקיים

אמירות קשות ביותר של אחראית תוכנה במרכז "משען" נגד חיילי צה"ל אחרי טבח ה-7 באוקטובר כנראה אינן עילה מספקת לפיטוריה. בעתירה שהגישה העובדת נגד פיטוריה קבע השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל-אביב כי חרף שאט הנפש מעצם אמירותיה המבחילות, פיטוריה נעשו בניגוד לחוק ולהסכם הקיבוצי בעניינה – כך שאין להם תוקף משפטי. התוצאה: העובדת תוכל לחזור לעבודתה, על אפה ועל חמתה של המעסיקה.

תחילת הפרשה יממה בלבד אחרי אותה שבת שחורה, כשההלם ממתקפת חמאס הרצחנית עוד היה בשיאו. התובעת ישבה בחדר האוכל של מקום העבודה כשלפתע אחת העובדות תהתה בקול "איך אפשר להרוג נשים וילדים?". התובעת הגיבה לה ש"חיילי צה"ל עושים דברים יותר גרועים" כאשר אמירתה עוררה סערה בשולחן. כשעובדת אחרת טענה שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם – התובעת הביעה דעתה לפיה צה"ל הורג ילדים.

אלא שבכך לא הסתיימו אמירותיה מנותקות המציאות. לטענת "משען", כשבוע לאחר הטבח, כשהיא ועובדים אחרים שהו במקלט לנוכח אזעקה, התובעת אמרה מיוזמתה שחיילי צה"ל הם פושעי מלחמה. העובדת מצדה הכחישה שאמרה את הדברים ביחס לצה"ל, תוך שהבהירה כי כוונתה הייתה לכך שראש הממשלה נתניהו הוא לדעתה פושע מלחמה.

בשל ההתבטאויות הקשות זומנה התובעת לשימוע ובהמשך פוטרה. מכאן הבקשה שהגישה לבית הדין בחודש שעבר, בו עתרה לביטול פיטוריה.

לטענתה, היא סולקה מעבודתה רק בשל השמעת דעה פוליטית – דבר שלא מהווה עילה לפיטורים לפי ההסכם הקיבוצי החל עליה. יתרה מזו, היא טענה כי פיטוריה נעשו בחוסר תום-לב או מידתיות, והם אף מנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שכן נעשו תוך הפלייתה בשל השקפתה האישית.

בנסיבות אלה טענה העובדת שהפיטורים בטלים ויש להשיבה לעבודה לאלתר.

מודה ועוזב ירוחם

"משען" מצדה טענה שאין מקום בשורותיה לעובדת המכנה את חיילי צה"ל פושעי מלחמה, בפרט בתקופה בה רבים מילדיהם ונכדיהם של עובדיה נלחמים בחזית. הנתבעת ביקשה לכבד את החלטתה ולא להתערב בה.

אבל השופט שגב קבע - לצד הבעת מאיסה מעצם האמירות הקשות - שבהליך הפיטורים נפלו מספר פגמים אשר אינם מאפשרים להיעתר לבקשת "משען".

כך למשל, הנתבעת לא פרסמה בקרב עובדיה הנחיות ברורות על אודות גבולות השיח הלגיטימיים בכלל, ובתקופת המלחמה בפרט. כל שפרסמה "משען" היה מייל לכלל העובדים בו התבקשו "לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד". משפט זה אינו יכול, לדברי השופט, להוות בסיס להחלטת "משען" לפטר את העובדת בשל הפרת משמעת.

יתרה מכך, השופט לא מצא ש"משען" נתנה משקל כלשהו להתנצלותה של העובדת במהלך השימוע על חלק מאמירותיה, באופן העולה כדי פגם בהליך. הוא ציטט מהפסוק במשלי "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" והביע צער על כך ש"משען" לא ראתה לנכון כבר בשלב זה לסיים את העניין.

כשל נוסף בהליך נבע, לדברי השופט, ממחדלה של "משען" להציג לעובדת עדויות בכתב של עובדים ספציפיים אשר נעלבו לכאורה מאמירותיה. "החלטתה של משען לבכר את גרסאות העובדים על פני גרסת המבקשת נעשתה תוך קיפוח זכותה של המבקשת להתגונן כראוי כנגד אותן עדויות שבאותה עת היו עלומות מבחינת המבקשת ובאי כוחה, ואנו סבורים כי מדובר בפגם היורד לשורשו של הליך השימוע", כתב.

לפיכך השופט קבע שבשל הפגמים הרבים פיטורי התובעת בטלים והיא תוכל לשוב לעבודתה.

• ב"כ העובדת: עו"ד אריאל שמר
• ב"כ ההסתדרות: עו"ד יעל שילוני
• ב"כ משען: עו"ד אפרת דויטש

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין