שכנת המנוח טענה: הוא הוריש לי הכל בעל-פה

האישה סיפרה שהמנוח ציווה לה את רכושו ממיטת חוליו. אלא שביהמ"ש קבע: הוא לא היה כשיר לערוך צוואה

בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה בקשה לקיום צוואה בעל פה של אדם שנפטר בשנת 2021. השופט מחמוד שדאפנה קבע כי המנוח לא היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה, וכי ההליך הנטען של עריכת צוואת שכיב-מרע לא עמד בדרישות החוק. בכך התקבלה התנגדות של בן דודו של המנוח, שיזכה בצו ירושה.

ההליך החל בבקשה שהגישה שכנתו של המנוח, אשר טענה כי הוא הוריש לה בעל-פה את כל עיזבונו ימים ספורים לפני מותו, בעת שהיה מאושפז בבית חולים סיעודי. לדבריה, כשהיה במצב רפואי קשה מאוד וראה את פני המוות, אמר לה כי לאחר פטירתו יעבור עיזבונו אליה, בשל הקשר הקרוב ביניהם והעזרה הרבה שהושיטה לו לאורך השנים.

במהלך המשפט הלכה התובעת לעולמה ובתה נכנסה בנעליה. מי שהתנגד לתביעתה היה בן-דודו של המנוח, כיורשו הפוטנציאלי בהיעדר צוואה, שהינו תושב חו"ל ויוצג באמצעות בנו. לטענתו המנוח לא היה כשיר בעת הציווי הנטען, שכן סבל מדמנציה מתקדמת. חיזוק משמעותי לעמדתו הגיע מכיוונו של מומחה בית המשפט, אשר אימת את טענת חוסר הכשירות בתקופה הרלוונטית.

"פגמים מהותיים רבים"

על הרקע הזה קבע השופט שדאפנה כי הצוואה הנטענת ממילא נעדרת תוקף משפטי. "המומחה קבע באופן חד-משמעי כי המנוח סבל מדמנציה מתקדמת, מירידה קוגניטיבית ניכרת, מחוסר התמצאות בזמן ובמקום, ומאובדן כושר שיפוט, באופן שלא הותיר כל ספק כי לא היה כשיר להבין את משמעות מעשיו או להביע רצון עצמאי", כתב.

ואולם מעבר לכך, הבהיר השופט, אף לא מתקיימים בנסיבות העניין התנאים הדרושים להכרה בצוואת "שכיב מרע", באופן שעל התביעה להידחות אף בהינתן כשירות. כך למשל, הציווי הנטען לא הובא בפני שני עדים בעת ובעונה אחת, כאשר זיכרון הדברים – האמור לתעד באופן מהימן את דברי המוריש – לא נערך לאלתר אלא רק כעבור תקופה מסוימת.

גם אי-מסירת המסמך הנזכר לגורם הרלוונטי לאחר עריכתו נזקף, במסגרת פסק הדין, לחובת התביעה. השופט חידד ש"אי-עריכת זיכרון הדברים בסמוך לצוואה הנטענת, ואי-הפקדת זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך לעריכת הצוואה, מהווים פגם מהותי שלא ניתן לריפוי".

השופט סיכם, אם כן, שהצוואה הנטענת נערכה בתקופת ירידה קוגניטיבית מבחינתו של המנוח, והיעדר כשירותו לצוות כתוצאה מכך, כאשר בנוסף – היא אף לוקה בפגמים מהותיים רבים אשר אינם מאפשרים להכיר בה כתקפה משפטית, אף לולא השלכות מחלת הדמנציה.

בנסיבות אלה הורה בית המשפט על דחיית התביעה, תוך חיוב בתה של התובעת ב-20 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת בן-דודו של המנוח. התוצאה: עיזבון המנוח יחולק בהתאם לצו ירושה, ככל הנראה לטובת בן-הדוד, זאת בהיעדר יורשים אחרים שאותרו. 

• ב"כ המבקשת: עו"ד יהושע רובין 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.