בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נטען כי הבנק גבה עמלות השלמה למינימום בחשבון עו"ש שקלי מבלי לבצע קיזוז עבור פעולות פקיד במט"ח. השופט עופר גרוסקופף אישר פשרה שאליה הגיעו הצדדים.
ביהמ"ש המחוזי בלוד אישר הסדר שאליו הגיע בנק דיסקונט עם לקוח שהגיש נגדו בקשה לאישור תובענה ייצוגית, באמצעות עוה"ד רונן שחר ויוסי רוזנשטיין.
הבקשה, שהוגשה בנובמבר 2016, עסקה בטענות שלפיהן הבנק לא פעל בהתאם לכללי הבנקאות בכל הקשור לגביית עמלות מינימום בחשבונות במטבע ישראלי ובחשבונות במטבע חוץ של לקוחות הבנק. זאת, משום שנמנע מלהתחשב בעמלות שנגבו בגין פעולות במטבע חוץ, שלפי הוראת ה"תעריפון" שבכללי הבנקאות – הנקראת "הוראת ההתחשבות" – חובה היה לקזז אותן בעת חישוב עמלת ההשלמה למינימום.
בנק דיסקונט יוצג על ידי עוה"ד אהוד ארצי, רן פלדמן ותום דרמן. לאחר משא ומתן, הצדדים הגישו הסדר פשרה לאישור בית המשפט.
חברי הקבוצה הוגדרו ככלל הלקוחות שהתעריפון המלא חל עליהם, מהם נגבתה עמלת השלמה למינימום ביתר בחשבון במטבע ישראלי או בחשבון מטבע חוץ, ללא קיזוז עלותה של פעולה במטבע חוץ שבוצעה על ידם בחשבון במטבע ישראלי או בחשבון מטבע חוץ בהתאם להוראת ההתחשבות, בתקופה הרלוונטית – שבע שנים עד ליום הגשת הבקשה.
במסגרת ההסדר, הבנק התחייב לפועל בעתיד בהתאם להוראת ההתחשבות שבכללי הבנקאות.
ביחס לעבר, הוסכם שהבנק "ישיב לכל אחד ואחד מבין קבוצת התובעים, באופן רטרואקטיבי סכום בשיעור של 60% מסכומה של עמלת ההשלמה למינימום בחשבון עובר [ושב] במטבע ישראלי ובחשבון מטבע חוץ אשר נגבו מהם לפי הטענה ביתר, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה".
עוד הוסכם שבכל מקרה סכום ההחזר לא יפחת מ-726,118 שקל.
ביחס ללקוחות פעילים, ההחזר יבוצע על דרך של זיכוי חשבון העו"ש במטבע ישראלי. לחברי קבוצה שאינם מחזיקים בחשבון פעיל ויימצאו זכאים להחזר בסכום העולה על 50 שקלים, ההחזר ייעשה באמצעות משלוח שיק "למוטב בלבד". שיקים שלא ייפרעו בתום 90 יום יועברו כתרומה לקרן תובענות ייצוגיות.
חברי קבוצה שאינם מחזיקים בחשבון פעיל, ושזכאים להחזר הנמוך מ-50 שקלים, לא יקבלו את ההחזר בפועל, וסך ההחזרים המגיעים להם יתווסף לכספים שיחולקו לחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בפועל.
יש לציין שהרף המקורי לתשלום עמד על 100 שקלים, אולם בדיון לאישור הבקשה עודכן ל-50 שקלים בהסכמת הצדדים.
שיקולים מכריעים בעד
השופט עופר גרוסקופף ציין כי ההסדר הוגן וסביר. השופט סבר כי "סכום הפשרה מגביית היתר (דהיינו 60% בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) מייצג הקצאה ראויה של סיכונים וסיכויים מבחינת חברי הקבוצה".
מבחינת שיקולי הרתעה, בהתחשב בגובה הפשרה, שכר הטרחה ועלויות ההתדיינות, השופט סבר שלא נוצר מצב שבו צמחה לבנק תועלת מהתנהלותו.
שיקול נוסף היה העובדה שאיש מחברי הקבוצה לא הודיע על התנגדות להסדר, ואף נציג היועץ המשפטי לממשלה הודיע שאינו מתנגד.
השופט אף אישר את המלצת הצדדים בנוגע לגמול למבקש בשיעור של 6.3% משווי ההטבה לציבור, ושכ"ט עו"ד בשיעור של 18.2% משווי ההטבה, מאחר שסבר כי מדובר בסכומים סבירים בהתחשב בהשקעה שנדרשה מבאי הכוח המייצגים.
בסיומו של פסק הדין השופט הורה לפרסם, על חשבון הבנק, הודעות בדבר אישור ההסדר בשני עיתונים נפוצים.
השופט אף הורה לבנק למסור עד ל-14.9.2018 הודעה מפורטת בדבר השלמת ביצוע ההסדר. יש לציין כי במקביל להליך זה, עודנו מתנהל הליך המעורר שאלות דומות, בין מבקש נוסף לבין בנק מזרחי טפחות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין