לפינר ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, בין המבקש 2, מר איתי לב (להלן: "המבקש") לבין המשיב 2, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב"). עניינה של התובענה בטענות המבקש כי הבנק לא פעל בהתאם לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) התשס"ח-2008 (להלן: "כללי הבנקאות") בכל האמור בגביית עמלות מינימום בחשבונות עובר ושב של לקוחות הבנק, משום שנמנע מלהתחשב בעמלות שנגבו בגין פעולות במטבע חוץ, בעת חישוב עמלת השלמה למינימום. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

יובהר, כי המבקש 1, מר יובל לפינר, והמשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (אשר שניהם חלק מן הצדדים להליך זה), אינם חלק מהסדר הפשרה שלפני. ההליך בעניינם, המעורר שאלות דומות במהותן, עודנו מתנהל.

עוד יוער, כי במסגרת הליך אחר שעניינו העקרוני דומה, המתנהל בפני נגד בנקים אחרים (ת"צ 42517-10-14 לפינר נ' בנק הפועלים. להלן: "עניין לפינר - הפועלים"), ניתן על ידי ביום 26.11.2015 פסק דין (חלקי) המאשר הסדר פשרה שנכרת בין אחד המבקשים שם לבין בנק הפועלים (המשיב 1 שם); וביום 23.11.2017 אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב 2 שם).

א. רקע – טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים

1. ביום 9.11.2016 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד הבנק (להלן: "בקשת האישור"), לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שעניינו: "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

2. עניינה של בקשת האישור, בתמצית, בטענה כי הבנק לא פעל בהתאם לכללי הבנקאות, בכל האמור בגביית עמלות מינימום בחשבונות במטבע ישראלי ובחשבונות במטבע חוץ של לקוחות הבנק. זאת, משום שנמנע מלהתחשב בעמלות שנגבו בגין פעולות במטבע חוץ, אשר לפי הוראת שוליים 9 לתעריפון שבכללי הבנקאות (להלן: "הוראת ההתחשבות") חובה היה לקזזן בעת חישוב עמלת ההשלמה למינימום.

3. ויובהר: במסגרת הרפורמה בעמלות הבנקים אשר נכנסה לתוקפה בחודש יולי 2008, נקבעה בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות רשימה של שירותים שרק בגינם רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלות מלקוחות שהם יחידים או עסקים קטנים, ונקבעו הוראות לעניין אופן חישובן של העמלות הנגבות בעד שירותים אלה (להלן: "התעריפון המלא"). חלק 1 של התעריפון המלא עוסק בחשבון עובר ושב ומגדיר את העמלות שניתן לגבות בעד ניהולו. ככלל, עמלות אלו נגבות בהתאם למספר הפעולות המבוצעות בפועל על ידי הלקוח. ואולם, נקבע גם כי הבנק רשאי לקבוע עמלת מינימום, בסכום שאינו עולה על מחיר פעולה אחת על ידי פקיד.

4. טענת המבקשים היא כי בעת חישוב "עמלת השלמה למינימום" (העמלה הנגבית במקרה שסך העמלות בגין הפעולות הרלוונטיות שבוצעו הוא נמוך מעמלת המינימום שנקבעה), יש להביא בחשבון גם פעולות שבוצעו במטבע חוץ, ולקזז את העמלה שנגבתה בגינן. טענתם נסמכת על הוראת שוליים 9 לתעריפון שבכללי הבנקאות (להלן: "הוראת ההתחשבות"), הקובעת כך:

   עמלות בעד שירותים שאינם כלולים בחלק זה, אך כלולים בחלק 1, ייגבו על פי האמור בחלק 1. לעניין חישוב העמלה המינימלית כאמור בחלק 1 – הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ, משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ, הפקדת שיק, פדיון שיק, העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ, העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ, טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה, ייחשבו כפעולה על ידי פקיד.

5. בסמוך לאחר הגשת בקשת האישור, ועוד בטרם הוגשה תשובה מטעם הבנק (שאינו מקבל את פרשנות המבקשים להוראת ההתחשבות, וסבור כי התנהלותו – אי קיזוז עמלות שנגבו בגין פעולות במט"ח - עולה בקנה אחד עם פרשנותה הנכונה של ההוראה), פנו הצדדים להידברות, בניסיון ליישב את המחלוקת על דרך ההסכמה. ביום 28.9.2017 הוגשה הבקשה שלפני, לאישור הסדר פשרה שנכרת בין הצדדים (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה). יוער, כי הסדר הפשרה דומה בעקרונותיו להסכם קודם שאושר על ידי באותה סוגיה, במסגרת עניין לפינר – הפועלים שהוזכר לעיל, וזאת ביחס לבנק הפועלים בע"מ.