גבר הוכר כידוע בציבור של עו"ד שהלכה לעולמה. קרובת משפחתה ביקשה לבטל את ההכרה בטענה שלפני כ-25 שנה הוא הודה שאינו בן-זוגה. השופט: "תביעה ריקנית ואפסית"
בית המשפט למשפחה בתל אביב סילק על הסף תביעה לביטול פסק דין שהכיר בגבר כלשהו כידוע בציבור של עורכת דין וכמי שזכאי לרשת אותה אחרי מותה. התובעת, אלמנת אחיה של עורכת הדין, טענה שפסק הדין התקבל במרמה שכן הגבר הודה בשנת 1998 שהוא לא ידוע בציבור של המנוחה. סגן הנשיאה יהורם שקד קבע שאלמנת האח לא עומדת בתנאים הנוקשים לקיומו של משפט חוזר, ומתח ביקורת נוקבת על עצם הגשת התביעה.
המנוחה, עורכת דין, נפטרה ללא ילדים. לאחר מותה פנה אחיה, בעלה של התובעת, לרשם הירושה בבקשה לצו ירושה בטענה שהיורשים הם אחיה של המנוחה בלבד. הנתבע מיהר להגיש התנגדות בטענה שהוא היה בן-זוגה של המנוחה בעשרים השנים שקדמו לפטירתה. במהלך בירור המשפט הלך אחי המנוחה לעולמו ואשתו נכנסה בנעליו.
במרץ 2022 הכריע בית המשפט שהנתבע היה ידוע בציבור של המנוחה ולכן זכאי לרשת אותה. אלמנת האח הגישה ערעור למחוזי אך הוא נדחה. האישה לא הרימה ידיים ובספטמבר אשתקד הגישה לבית המשפט את התביעה לביטול פסק הדין.
לטענתה הנתבע הסתיר מבית המשפט שב-1998 חתם על תצהיר שלפיו אינו בן-זוג של המנוחה, אלא מכר שלה. לשיטתה, תגלית זו מצדיקה לבטל את פסק הדין ולהורות על קיומו של משפט חוזר בסוגיית זהות היורשים.
מנגד, הנתבע טען שהראיות שהוגשו אינן מצדיקות את ביטול פסק הדין, וביקש לסלק את התביעה על הסף.
התחילה לכתוב צוואה לטובתו
השופט שקד הסביר שפסק דינו שהכיר בנתבע כידוע בציבור של המנוחה, נשען על "צבר ראיות מאסיבי ואמין" בדבר מגוריו עמה באותה דירה וקיום חיי זוגיות במשך כשני עשורים עד לפטירתה.
כך למשל, אחד מאחי המנוחה (שאינו בעלה של התובעת) העיד באותו הליך שהיא והנתבע "חיו ביחד, חלקו מיטה זוגית ואהבו זה את זו". העד אף סיפר שכשאחותו אושפזה באיכילוב הוא ראה שהנתבע לא מש ממיטתה וסעד אותה מבוקר ועד ליל.
עד נוסף, אחיין של המנוחה, סיפר שהוא ביקר בביתם של הנתבע ואחותו וראה שהם חיים בזוגיות. האחיין שיתף שהם הוזמנו יחד לחתונתו, השתתפו בה, ישבו יחד בשולחן ואף כתבו לו ולרעייתו ברכה משותפת. עוד צוין בפסק הדין שהנתבע הוכר כידוע בציבור של המנוחה בביטוח הלאומי.
ראיה נוספת שהובילה את השופט להכיר בזמנו בנתבע כיורש של המנוחה, הייתה טיוטת צוואה שהתחילה האחרונה לכתוב לטובתו. השופט הזכיר שמדובר בעורכת דין שמלאכת עריכת הצוואה לא הייתה זרה לה, ומשכך יש למסמך זה השלכה ראייתית משמעותית.
השופט קבע שבכל מקרה התצהיר מ-1998 אינו מוכיח כלום, מאחר שייתכן שבאותה שנה הנתבע והמנוחה טרם היו בזוגיות, אך הם כן היו בני זוג בשעת פטירתה למעלה משני עשורים לאחר מכן.
"על מנת להצביע על ריקנותה של התביעה", הבהיר השופט, גם לא מתקיים כאן התנאי הנוסף לביטול פסק דין והוא שלא ניתן היה להשיג את הראיות החדשות בשקידה סבירה טרם הינתנו. זאת מאחר שב"כ התובעת הודתה כי מרשתה הייתה יכולה להשיג את התצהיר "המפליל" במהלך המשפט הקודם.
"על מנת להוסיף ולהראות את אפסותה של התביעה", הדגיש השופט כי התובעת כלל לא מסרה גרסה כלשהי ביחס לטיב היחסים שבין המנוחה לנתבע. בנסיבות אלה הוא מחק את התביעה על הסף וחייב את התובעת בהוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב"כ התובעת: יסמין בן דוד
- ב"כ הנתבע: עו"ד דורון אגוזי
עו"ד יורם ביתן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין