אזרח ישראלי נכלא לשנה לאחר שהורשע בגניבה. בתגובה סירבה רשות האוכלוסין להאריך את אשרת השהייה של אשתו ואם בנו בן השנתיים ודרשה ממנה לעזוב את ישראל תוך 14 יום. המשפחה ההמומה הגישה ערר לבית הדין לעררים
לבית הדין לעררים בירושלים הוגש לאחרונה ערר נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לגרש מהארץ אזרחית אוקראינה. האישה נישאה לפני כ-3 שנים לישראלי והם מגדלים בארץ את בנם הפעוט. במסגרת ההליך המדורג האישה קיבלה אשרת ישיבה זמנית אך בדצמבר 2019 נכלא האב לשנה והרשות סירבה להאריך את האשרה הזמנית של האישה בטענה שהמאסר אינו מאפשר קיומו של משק בית משותף. העוררים טוענים שמדובר בהחלטה בלתי סבירה וכי המאסר לא פגע בקשר העמוק ביניהם.
בני הזוג הכירו ב-2010 ומאז שמרו על קשר חזק. האישה, אזרחית אוקראינה, ביקרה את האיש בישראל מספר פעמים ובביקור האחרון שלה, ב-2017, הם התחתנו ופתחו בבקשה למעמד במשרד הפנים. במסגרת ההליך המדורג קיבלה האישה רישיון תושב ארעי שהוארך מעת לעת.
ב-2018 נולד בנם. ב-2019 הגישה האישה בקשה להארכת אשרת השהייה וציינה כי בעלה עצור מיולי בגלל עבירות הונאה וגניבה ואינו יכול להתייצב עמה.
בקשתה נדחתה בין היתר על סמך ראיון שנערך לה בו ציינה שאינה מבקרת את בעלה בכלא בגלל שקשה לה ומסתפקת בקשר טלפוני יומי. רשות האוכלוסין טענה כי המצב שומט את הבסיס לחיים משותפים בישראל, ובהחלטה נקבע שעליה לעזוב את ישראל בתוך 14 יום. האישה הגישה ערר פנימי על ההחלטה אך טענותיה נדחו.
בערר שהוגש לבית הדין לעררים באמצעות משרד עו״ד מאיה וייס-טמיר טענו בני הזוג כי הרשות מפרקת משפחה בזמנים קשים של מגיפה עולמית בהחלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית שנפלו בה ובתהליך קבלתה פגמים רבים.
לטענתם, לא יעלה על הדעת שרשות האוכלוסין תשתמש בעובדה שהבעל מרצה זמן מאסר מוגבל ולא ארוך כדי להפרידו מבנו ומאשתו. הם ציינו כי הבעל צפוי להשתחרר לכל המאוחר בינואר 2021.
סיכון בריאותי מיותר
העוררים הדגישו כי על רקע מגיפת הקורונה עזיבת האישה ובנה תעמיד אותם בסיכון בריאותי מיותר.
הם הוסיפו כי עברו הפלילי של האיש התחיל שבע שנים לאחר תחילת הקשר שלו עם האישה. כמו כן, העבירות שביצע קשורות למצבו הכלכלי הקשה ולא מדובר למשל בעבירות אלימות שקשורות לתא המשפחתי שייתכן שיכלו להשפיע על הקשר הזוגי.
זאת ועוד לדבריהם, האיש נמצא במאסר שבמסגרתו הוא עובר שיקום. הוא ממתין ליום שחרורו כדי להתאחד עם משפחתו ולחזור למוטב והגירוש יפגע בהליך שיקומו.
עוד ציינו העוררים כי לכל אורך השנים בהן ניתן לאישה מעמד הרשות לא הטילה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג. מטבע הדברים בזמן מאסרו של האיש נוצר מרחק פיזי ביניהם אך לא ניתוק מהותי. השניים הדגישו כי הם מחכים לשחרורו של הבעל כדי להמשיך בחייהם, בבית אחד כמו כל משפחה אוהבת ומאוחדת.
עוד ציינו העוררים כי הם נמצאים בקשר טלפוני הדוק וכי האישה אינה יכולה לבקר את האיש שכן עליה לטפל בבנם הפעוט במציאות של מגיפה והגבלות כשאין לה כל עזרה מבני משפחה.
בערר הלינו בני הזוג גם על כך שהרשות לא פעלה לבדוק לעומק האם אכן קיים קשר אמיתי ביניהם ולאישה לא ניתנה הזדמנות של ממש להעלות את טענותיה נגד ההחלטה.
בנסיבות אלה הם ביקשו לבטל את ההחלטה ולהורות על הארכת אשרת השהייה של האישה במסגרת ההליך המדורג.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה:
ביום 26.2.20 נדחתה בקשתה של העוררת להארכת האשרה שבידה מסוג א/5 בה החזיקה במשך שנה (12/17-12/18), במסגרת הליך מדורג מכוח נישואיה לאזרח ישראל.
בניגוד לנטען, בטרם נדחתה הבקשה, ניתנה לפונה הזדמנות לשטוח את טענותיה, לאחר שנשמעו טענותיה ולאחר שנשקלו כלל השיקולים, ביניהם העובדה כי הפונה יושב במעצר מה שמעיד על כך שלא מתקיים משק בית משותף כנדרש על פי הנוהל, כמו גם התרשמות בדבר אי כנות הקשר הזוגי, והוחלט לדחות את הבקשה.
יצוין כי לפונה ניתנה הזדמנות להגיש ערר על ההחלטה, וביום 10.6.20 הוחלט לדחות את הערר, בהיעדר נימוקים המצדיקים לקבלו.
בחודש יולי 2020 הגישו הפונים ערר לבית הדין לעררים בירושלים. במסגרת כתב התשובה תתייחס המשיבה לכלל טענות העוררים, כאשר זה תלוי ועומד בימים אלה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.