האב חויב בבית המשפט למשפחה במזונות בסך 1,800 שקל בתוספת דמי טיפול בסך 350 שקל לכל קטינה עד גיל 12. בעקבות ערעור הוא ישלם הרבה פחות
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל לאחרונה ערעור של אב לשתי בנות על גובה חיוב המזונות שהוטל עליו. אמן של הילדות הייתה חסרת דת במועד לידתן (בהמשך התגיירה) והאב טען כי יש להחיל את הדין האזרחי ולקבוע את המזונות בהתאם ליחס ההכנסות בין הצדדים, שנמצאות לדבריו בפער עצום לטובת האם. שופטי המחוזי קיבלו את הטענה אך גם שקללו את העובדה שהבנות נמצאות בטיפול בלעדי של האם. בסופו של דבר החיוב הופחת בכמעט 1,000 שקל בחודש.
לבני הזוג לשעבר שתי בנות, ילידות 2015 ו-2016. האב יהודי ואילו האם הייתה חסרת דת אך במהלך ההליך בבית המשפט למשפחה התגיירה.
במסגרת תביעת מזונות שהגישה האם, פסיכיאטרית במקצועה, קבע בית המשפט למשפחה כי בכל הקשור לחיובו של האב יחול הדין האישי. בית המשפט ציין כי אין למעשה הבדל מהותי בין החלת הדין העברי לבין הדין האזרחי, שכן החיוב בשני המקרים נעשה בהתייחס ליכולתם הכלכלית של הצדדים.
בית המשפט העריך את צרכי הקטינות בשיעור של 2,600 שקל לכל אחת. הוא קבע שהכנסות האם מגיעות ל-40,000 שקל בחודש ואילו הכנסתו הפנויה של האב מגיעה ל-12,500 שקל בחודש.
מכיוון שהאם מטפלת לבדה בבנות, שאחת מהן בעלת צרכים מיוחדים, קבע בית המשפט את שיעור השתתפות האב במזונות באופן העולה על חלקו היחסי בהכנסות. האב חויב במזונות של 1,800 שקל עבור שתי הקטינות בתוספת 350 שקל דמי טיפול לכל קטינה עד גיל 12.
האב, שעובד כטכנאי מחשבים, ערער. הוא טען כי היה ראוי להחיל במקרה זה את הדין האזרחי מכיוון שהאם אינה יהודיה, ולקבוע חיוב נמוך יותר בהתחשב בפערי ההשתכרות הגבוהים בין הצדדים. הוא ציין שבית המשפט שגה בחישוב ההכנסות וכי הכנסות האם מגיעות ל-70,000 שקל בחודש.
חיוב מוסרי
השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ועוז ניר נאוי מבית המשפט המחוזי בלוד הבהירו שמעשה אין הבדל בין החלת הדין העברי לבין החיוב האזרחי. זאת מכיוון שחיוב האב היהודי במזונות ילדו מן הנוכרית מתבסס על חובה אנושית מוסרית ונעשה על פי הדין הנוהג, מה שמוביל להחלת חוק המזונות שקובע את החיוב בשיעור יחסי להכנסות ההורים מכל מקור שהוא.
השופטים הוסיפו כי לפי הפסיקה גם לסוגיית הנטל וחלוקת זמני השהות עם הקטין יהיה משקל בקביעת חיוב הורה במזונות ילדיו.
באשר להכנסות הצדדים השופטים מצאו כי לפי חומר הראיות היה מקום להעמיד את השתכרות האם על סך של 50,000 שקל ואת השתכרות האב על סך של 10,000 שקל (פער של 16%-84% לטובת האם).
עוד יש להביא בחשבון לדבריהם כי לאם שלוש דירות בבעלותה וכ-650,000 שקל בחשבון הבנק.
בכך יש הצדקה להפחית מחלקו היחסי של האב בחיוב המזונות. עם זאת, השופטים נתנו משקל לכך שהאם היא המטפלת היחידה בבנות, שאחת מהן סובלת מנכות (עיוורון באחת מעיניה).
בסופו של דבר השופטים הגיעו למסקנה שנכון יהיה להעמיד את חיוב האב על 30% ממכלול צרכי הקטינות, סך של 1,550 שקל בחודש. החיוב בדמי טיפול בוטל.
האם חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד צביה קשת
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין