המחוזי קבע כי שני עורכי הדין התנהלו באופן לא הולם בכך שהעבירו מעטפה בלי לשאול שאלות לבקשת יצחק זוזיאשווילי, שלימים הורשע ברצח השופט עדי אזר ז"ל.
זוזיאשווילי, המרצה עונש מאסר, ביקש בשנת 2004 מעו"ד שגיב בר שלום להעביר מעטפה לעו"ד מור גרטי. עו"ד בר שלום התקשר לעו"ד גרטי, והאחרון אישר שהמעטפה עבורו. בשלב זה, עו"ד בר שלום קיבל מעטפה משליח שפגש במחלף תנועה בראשון לציון.
לייעוץ בענייני אתיקה:
פנו ל- עו"ד אתיקה מקצועית
למראה המעטפה, עוה"ד הבין שיש בתוכה סכום כסף גדול – ולא מסמכים כפי שציפה – אך הוא לא שאל שאלות אלא נסע לתל-אביב והעביר אותה לעו"ד גרטי.
עו"ד גרטי – שציפה לשכר טרחה בסך 1,000 דולר – גילה שבמעטפה יש 20,000 דולר במזומן. הוא התקשר לזוזיאשווילי ודרש ממנו שישלח מישהו לקחת את הכסף הנותר. כעבור זמן קצר, הגיע אדם (אבינועם חג'בי, לימים אחד המעורבים ברצח השופט אזר שמאוחר יותר שימש כעד מדינה). עו"ד גרטי לקח את 1,000 הדולרים ומסר לו את 19,000 הדולרים הנותרים.
לא הייתה מחלוקת שעורכי הדין לא ידעו למה נועד הכסף ולא היה להם קשר כלשהו לרצח השופט המנוח.
העניין נדון במישור האתי, כשבשנת 2010 הגישה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב קובלנה נגד שני עורכי הדין. ביה"ד המחוזי של הלשכה הרשיע אותם בעבירות אתיות, ואילו בערעור לביה"ד הארצי הם זוכו, בנימוק שלא הוכח כי הכסף מיועד להעברה בין עבריינים.
הוועדה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים בטענה כי נסיבות העברת המעטפה היו צריכות לעורר תהיות בקרב עורכי הדין. לטענתה, עו"ד בר שלום עצם את עיניו מלברר את הדברים לאשורם, ובכך סטה מנורמת ההתנהגות הראויה לעורך דין.
לגבי עו"ד גרטי, נטען כי הוא היה צריך לבדוק מנין הגיע הכסף ולאיזו מטרה הוא מיועד, בטרם יעבירו הלאה. לשיטת המערערת, הימנעותו מלברר מעידה על כך שהוא התעלם מהאפשרות שהוא משמש "צינור להעברת כספים בין גורמים מפוקפקים".
המשיבים ביקשו לדחות את הערעור. עו"ד בר שלום טען כי בסך הכל העביר מעטפה לקולגה והפנה לכך שלא הוכח שידע שתעבור לצד שלישי.
לטענתו, הוא לא עצם עיניו אלא התקשר לעו"ד גרטי לוודא שהוא אכן צריך לקבל מעטפה ונענה בחיוב. מכאן, לשיטתו, לא היה צריך להתעורר בו כל חשד.
עו"ד גרטי טען כי נבהל מהסכום שגילה, והדגיש כי הוא זה שדרש מזוזיאשווילי שיבואו לקחת את הכסף, ולא להפך.
תפוח אדמה לוהט
השופט הבכיר אמנון כהן קיבל את הערעור. השופט הבהיר כי בנסיבות מסוימות על חובת הנאמנות ללקוח לסגת מפני חובת עורך הדין לשמור על שלטון החוק, במיוחד כשמדובר בפעולה שאין לה זיקה למקצוע עריכת הדין.
לעמדתו, דווקא העובדה שעו"ד בר שלום הבין שבמעטפה יש כסף ולא מסמכים כפי ששיער – היא זו שהייתה חייבת לעורר את השאלה מדוע לא נאמר לו קודם לכן – לא ע"י הלקוח ולא ע"י עו"ד גרטי – כי הוא מתבקש להעביר כסף מזומן.
השופט קבע שגם עו"ד גרטי בחר לעצום את עיניו מול הנסיבות המחשידות ולא לבצע אפילו בירור מינימאלי. שיחתו עם זוזיאשווילי נועדה רק להיפטר ממה שהוא הבין שהוא תפוח אדמה לוהט.
התנהלות זו אינה תואמת סטנדרטים מקצועיים ואתיים של עורך דין, קבע השופט, והרשיע את שני עורכי הדין בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ובמעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין.
התיק הוחזר לביה"ד הארצי לדיון בעונש.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסי זויטיא
- ב"כ המשיב: עו"ד משה וייס
* עו"ד ינון סרטל עוסק באתיקה מקצועית.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין