לפסק הדין בעניין קרן אסטריד סנצ'ס נ' משרד הפנים
צעירה קולומביאנית שגדלה בישראל ביקשה לקבל רישיון לישיבת קבע בארץ, בשל הזיקה החזקה שלה לישראל. משרד הפנים ובית המשפט לעניינים מנהליים דחו את בקשתה, והיא הגישה ערעור לביהמ"ש העליון. האם תוכל לחיות בישראל?
צעירה מקולומביה הגיעה לארץ עם הוריה בהיותה בת 3 וחיה עמם בארץ במשך 7.5 שנים, במהלכן השתלבה במערכת החינוך ובחברה הישראלית. בשנת 2003, עקב בעיות היתר שהייה, נאלצה לחזור לקולומביה עם אביה, וב- 2006 שבה לארץ ונקלטה בבי"ס בתל אביב ובתנועת נוער.
עם חזרתה, ובעקבות החלטת הממשלה משנת 2006, המתירה לשר הפנים להעניק רישיון ישיבת קבע לילדי שוהים בלתי חוקיים ששהו בארץ 6 שנים רצופות והתערו בחברה הישראלית, הגישו הורי הצעירה בקשה כי תקבל מעמד בישראל.
אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה מהטעם שהצעירה לא שהתה בארץ 6 שנים רצופות טרם קבלת ההחלטה, שכן במהלכן שבה לקולומביה למשך שנתיים וחצי כאמור.
משכך הגישה הצעירה ערעור לביהמ"ש העליון, בו טענה, כי יש לפרש את התנאי האמור, כמתייחס לכל פרק זמן של 6 שנים רצופות בישראל, ולאו דווקא בצמוד למועד קבלת ההחלטה.
לטענתה, בילדותה, שהתה בישראל פרק זמן ארוך ומאחר שמדובר בהענקת זכות לישיבת קבע, שהיא, מזכויות היסוד של האדם, ומכיוון שהכלל המנחה בסוגיה זו צריך להיות 'טובת הילד' - הרי שיש לפרש את ההוראה בדרך מקילה, ההולכת בכיוון קיום הזכות.
עוד טענה, כי מרכז חייה הינו בישראל, שפת האם שלה היא עברית, היא השתלבה בישראל וכל חבריה מצויים בארץ. בנוסף צירפה עצומה שנחתמה על ידי 165 מחברי התנועה בה הייתה חברה.
"ילדה שחושבת בעברית"
ביהמ"ש העליון (הנשיא א' גרוניס והשופטים ע' ארבל, ח' מלצר) קיבל את הערעור.
נקבע, כי לאור תכליתה של החלטת הממשלה שהיא הענקת רישיון קבע לילדים אשר התערו בחברה הישראלית, יש לקבל את פרשנותה של הצעירה, אשר הוכיחה באופן ברור כי השתלבה בישראל, והושפעה רבות מתרבותה ומאופייה.
נפסק, כי לצד הצורך בצמצום תופעת השהייה הבלתי חוקית, יש גם להידרש למעמדם המיוחד של ילדי השוהים הבלתי חוקיים, אשר במקרים מסוימים גדלו בארץ וגיבשו בה את אישיותם- ועל כן- על אף שגם הם נחשבים ל-"שוהים בלתי חוקיים", ברי כי יש להתייחס אליהם בצורה שונה, כאל "תינוקות שנשבו". זאת, גם לאור מחויבתה של מדינת ישראל לשמירה על זכויות האדם ועל עקרון טובת הילד.
לגופו של עניין, נקבע כי המערערת הגיעה לישראל בגיל מוקדם ביותר, גדלה והתפתחה בארץ, והוכיחה אליה זיקה חזקה.
"אני ילדה שחושבת בעברית, מדברת בעברית וכותבת בעברית... אני לא רוצה שיקחו לי את החלומות שלי", צוטטו דברי הצעירה במכתב שצירפה לעתירה.
לפיכך נקבע, כי הצעירה תקבל רישיון לישיבת קבע בישראל, על כל המשתמע מהדבר.
לפסק הדין בעניין קרן אסטריד סנצ'ס נ' משרד הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.