עצמאיים עוברים מסכת מכשולים ארוכה יותר מזו של שכירים בתביעותיהם לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שעברו כתאונת עבודה. כאשר שכירים תובעים הכרה בתאונת עבודה, מתקיימת לגביהם הנחה כי כל תאונה שאירעה להם תוך כדי העבודה גם קשורה לעבודה, לרוב יש לה עדים והמעסיקים מאשרים את הפגיעה כתאונת עבודה.
אצל עצמאיים - ובעיקר בקרב העובדים מביתם - יש קושי להוכיח כי אכן התקיימה התאונה כפי שהם מתארים אותה, שכן יש סיכוי גדול שהתאונה התרחשה ללא עדים, שהם בעלי משקל רב בייחוד בתאונות המחייבות תגמולים גבוהים וחיוניים למחיית הנפגע.
חשוב לזכור, שעובד עצמאי שלא היה רשום במוסד לביטוח לאומי במועד התאונה - לא יוכר כנפגע עבודה ולא יהיה זכאי לתגמולים כלשהם. לכן - בין אם אתם עובדים מהבית, מהמשרד או בשטח - ודאו בהקדם שאתם רשומים כעצמאיים בביטוח הלאומי.
מיהו, בעצם, עצמאי?
על מנת להיחשב כעובד עצמאי, היקף העיסוק צריך לעמוד באחד מהקריטריונים הבאים הקבועים בחוק: 20 שעות עבודה בממוצע בשבוע, או הכנסה חודשית ממוצעת שעולה על 50% מהשכר הממוצע במשק, או 12 שעות עבודה בממוצע לשבוע והכנסה שאינה פוחתת מ- 15% מהשכר הממוצע בתחילת כל רבעון. אם העצמאי עוסק במספר משלחי יד בעת ובעונה אחת - היקף העיסוק המצטבר בכל התחומים צריך לעמוד בקריטריונים הנ"ל.
ומה פירוש "משלח יד" במקרה של תאונה?
המושג משלח יד מפורש כעיסוק קבוע ורציף לצורכי מחייה, ולא כל עיסוק שאדם עוסק בו לשם השגת רווחים או מכל סיבה אחרת. המבחן הוא כזה: האם סביר שהעצמאי יבצע את הפעולה שבמסגרתה נפגע בקשר למשלח ידו?
מבולבלים? הנה שתי דוגמאות: תאונתו של עורך דין, שנפצע תוך כדי שעסק בפעילות שנועדה להרחיב את חוג לקוחותיו הוכרה כתאונת עבודה. לעומת זאת, תביעתו של חקלאי, שנפגע תוך כדי תיקון גג ביתו, לא התקבלה על אף טענתו שהתיקון היה נחוץ כדי למנוע נזק למשק כולו.
מי שלא מתעד - מפסיד
אם נפגעתם, חס וחלילה, בתאונה תוך כדי או בקשר לעבודתכם כעצמאיים, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לאסוף את פרטי העדים לתאונה, אם היו כאלה.
אם הזעקתם מישהו שיסייע לכם, ציינו אותו כעד בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה, גם אם לא ראה את התאונה במו עיניו.
נוכח הנטל המוגבר המוטל על העצמאי להוכחת התרחשות התאונה, יש לפנות מיד לטיפול רפואי ולספר לרופא המטפל את כל פרטי האירוע. וודאו כי הרופא רושם את הפרטים בתיק הרפואי.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום, לשם אבחון אופן הטיפול בתביעה מול הביטוח הלאומי.
טפסים ועוד פעם טפסים
זמן קצר לאחר הפציעה בתאונה עבודה יש להוריד מהאתר של ביטוח לאומי טופס בל/283 ולמלא אותו.
לאחר מכן יש לגשת לרואה החשבון, לבקש ממנו אישור על ההכנסות בשנה שקדמה לתאונה ולהחתים אותו על אותו טופס.
עם הטופס הזה יש לגשת לרופא המטפל או לרופא המשפחה, ולבקש תעודת אי כושר לנפגע עבודה.
לאחר מכן יש להוריד מהאתר של ביטוח לאומי את טופס בל/211, למלא גם אותו ולגשת לביטוח לאומי עם הטפסים, עם תעודת אי הכושר החתומה ועם אישור ההכנסות.
ועכשיו מגיע הכסף?
במידה שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה שמהווים מעין "עזרה ראשונה" לנפגע, מתוך ההנחה שהוא זקוק לטיפול רפואי או לזמן החלמה ואינו מסוגל לעבוד. דמי הפגיעה ישולמו החל מהיום ה- 13 לאחר התאונה ועד למקסימום של 91 ימים, על סמך אישורי מחלה וללא צורך לעמוד בפני ועדה רפואית.
חישוב דמי הפגיעה המשולמים לעצמאי מתבסס על הכנסתו בהתאם לשומה האחרונה שהוצאה לו ושימשה בסיס לחישוב המקדמות ששילם לביטוח לאומי עד למועד התאונה. בכל מקרה, דמי הפגיעה לא יעלו על פי 5 מהשכר הבסיסי, העומד נכון להיום על 7,050 שקל.
אגב, לעניין דמי הפגיעה אין חשיבות לכך שגובה ההכנסה על פיה שולמו המקדמות היה גבוה או נמוך מההכנסה בפועל. ההכנסה על פיה שולמו המקדמות היא הקובעת לצורך תשלום דמי הפגיעה.
אז חוזרים לעבוד?
לא! גם אם אתם מרגישים ממש מצוין למעט הצליעה ברגל או שבסך הכל שמו לכם גבס על האצבע, דמי הפגיעה ישולמו לכם רק בתנאי שאינכם עוסקים בשום עבודה.
גם אם הנפגע עסק בעבודה חלקית או שונה מעבודתו הרגילה - הוא לא יהיה זכאי לדמי פגיעה. גם אם הנפגע רק "מבקר" בעסק שלו במהלך תקופת אי הכושר כדי לטפל בניירת - הוא עלול לאבד את הזכות לדמי פגיעה.
הדברים סבוכים יותר כאשר העצמאי מנהל את העסק מביתו: במקרה כזה יש להימנע מכל פעילות הקשורה לעסק, בין אם מדובר בפגישות עסקיות, הזמנת סחורה, גביית חובות וכיוצא באלה.
אבל אני חייב להיות בעסק, אחרת הוא יתמוטט!
במקרה בו אין מנוס משהות בעסק במהלך 91 הימים שלאחר התאונה, ניתן לתבוע תשלום דמי פגיעה מופחתים. לשם כך יש צורך לצרף לתביעה אישור רפואי המפרט מהו היקף העבודה שהנפגע יכול לעבוד ביום, וכפועל יוצא מכך מהו היקף אי הכושר שלו. דמי הפגיעה יחושבו בהתאם לנוסחה הקבוע בחוק ובהתאם לקביעת הרופא.
עברו 91 יום ואני עדיין מוגבל. מה עושים?
יש לגשת למוסד לביטוח לאומי ולמלא טופס בל/200. לאחר מכן יוזמן הנפגע לוועדה רפואית שתבדוק אותו ותקבע אם הוא סובל מנכות זמנית או צמיתה כתוצאה מן התאונה. רצוי ואף מומלץ להגיע לוועדה בליווי עורך דין.
ואם הוועדה קבעה שהכל בסדר כשבפועל יש בעיות?
ניתן להגיש ערר למוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה הרפואית בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטתה. הדיון בערר יתקיים בפני ועדה רפואית לעררים.
אם יש צורך לערער גם על החלטת הועדה הרפואית לעררים, ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית בלבד, בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
ואם בכלל לא מכירים בתאונה כתאונת עבודה?
אם הביטוח הלאומי לא מכיר בתאונה כתאונת עבודה ומסרב לשלם דמי פגיעה, יש להגיש לבית הדין לעבודה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. אחרת, הנפגע לא יוכל להגיש תביעה להכרה בנכות.
את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מן המועד בו התקבלה הודעת הביטוח הלאומי.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום הביטוח הלאומי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין