בעוד "מנורה" טענה שהרכב נחשב כ"זירה" לאירוע ותו לא, בית המשפט דווקא חייב אותה לפצות את הנהגת לאחר שקבע כי נפילת העץ הייתה בגדר "סיכון דרך שהתממש" ולכן האירוע מוגדר כ"תאונת דרכים".
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נקבע כי אירוע שבו נחבלה נהגת בראשה מעץ שקרס במהלך נסיעה ברכב שבוטח על ידי "מנורה" יוכר כ"תאונת דרכים", ויזכה אותה בפיצויים שייקבעו בהמשך. השופט צבי ויצמן דחה את טענת "מנורה" כי העץ הוא בגדר "אלמנט זר" לדרך ולא נכלל במסגרת הסיכונים שיוצר שימוש ברכב למטרות תחבורה.
ביוני 2012 אספה הנפגעת את בנה ונסעה לכיוון ביתם שברחוב דרך השדות בכפר שמריהו, כששמעה לפתע רעש עז, נחבטה בראשה בחוזקה ואיבדה את ההכרה. אחרי האירוע התברר כי עץ דקל גדול שנמצא בחצר בית הממוקם בסמוך לכביש נפל על הרכב ו"גרר" עמו חוטי חשמל. לאחר שחברת החשמל הגיעה למקום וניתקה את הזרם, מכבי האש חילצו את הנהגת ובנה, שהובהלו באמבולנס לבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי.
בספטמבר 2015, לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעת הנהגת לקבלת תגמולי ביטוח, היא הגישה נגדה תביעה בבית משפט. הנהגת טענה כי מאחר שהתאונה התרחשה במהלך הנהיגה ברכב שבוטח על ידי הנתבעת בביטוח חובה — עליה לשלם לה פיצויים על הנזק שנגרם לה בעקבות התאונה.
מנגד, "מנורה" טענה כי הרכב שימש אך ורק כ"זירה" לאירוע ומאחר שהעץ גדל בחצר בית פרטי ולא בשולי הכביש או על המדרכה, הוא נחשב ל"אלמנט זר" לדרך וככזה – כלל לא מדובר בתאונת דרכים אלא באירוע נזיקי "רגיל". משכך מבחינתה לא קרה "אירוע ביטוחי" לפי החוק לנפגעי תאונות דרכים.
חלק מתוואי הדרך
עמודים רבים מפסק דינו של השופט ויצמן הוקדשו לסקירה של מקרים דומים שנדונו בעבר ועסקו בסוגיית הקשר הסיבתי שבין השימוש התחבורתי ברכב לבין הנזק שנגרם לנהגים ונוסעים.
השופט ציין כי "בית המשפט העליון ראה בנפילת עצים העומדים בשולי הדרך חלק מסיכוני הדרך (מבחן הסיכון), אשר הדעת נותנת כי בהיותם חלק מתוואי הדרך ומסלולה הרי שבהתממשותם מתגבשת תאונת הדרכים (מבחן השכל הישר) וכי הסיכון שהם מהווים לרכבים הנוסעים בדרך עצמה – בכביש מהווה סיכון ייחודי ככזה".
בהתאם לכך, קבע השופט כי מתייתר הצורך להבחין בין נפילת עץ שנטוע בדרך הציבורית לבין נפילת עץ הנטוע בחצר פרטית, וזאת מאחר שבשני המקרים הנפילה עלולה לפגוע ברכבים העוברים בדרך, כפי שאירע לתובעת.
בתוך כך השופט דחה את טענת הנתבעת כי הרכב היווה רק "זירה" לאירוע. הוא הדגיש כי המקרה התרחש בכביש, בנתיב נסיעה וכתוצאה מנפילת עצם קבוע ונטוע בסמוך אליו. משכך, מדובר בסיכון דרך שהתממש – כלשון החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
לפיכך, השופט פסק שהאירוע נכלל בהגדרת "תאונת דרכים" בחוק וקבע מועד לדיון בגובה הפיצויים המגיעים לתובעת. מנורה חויבה לשאת בהוצאות משפט בסך של 7,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין אליעזר פני גיל
ב"כ חברת הביטוח: עו"ד משה עבדי
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין