שיקום כלכלי לעולים חדשים שפתחו עסק בתחום המזון ונקלעו לחובות

נגד בני הזוג, בשנות ה-60 לחייהם, הוגשו תביעות חוב של מעל מיליון שקל. בית המשפט התחשב בגילם ובמצבם הרפואי והעניק להם הפטר

התתחלה חדשה: השופט אפרים צ'יזיק אישר לאחרונה צו שיקום כלכלי לזוג עולים חדשים שצברו חובות כבדים ליותר מ-30 נושים. השניים הסתבכו לאחר שעסק שהקימו קרס. השופט קבע שהם יקבלו הפטר מהחובות אם יוסיפו לקופת הנשייה סכום של 120,000 שקל שישולמו בתשלומים חודשיים של 1,000 שקל על ידי כל אחד מבני הזוג. תקופת התשלומים הוארכה ל-60 חודשים (במקום 36 חודשים כמקובל) בשל התנהלות החייבים בהליך. 

ביולי 2020 ניתן צו לפתיחת הליכים נגד השניים. במסגרת הצו הושת על הבעל תשלום חודשי בסך 150 שקל שלאחר מכן הועלה לסך 1,000 שקל לחודש. על האשה הושת צו תשלומים בסך 150 שקל לחודש. 

הוגשו נגדם 34 תביעות חוב בסכום כולל של 1,234,466 שקל שנבדקו על ידי הנאמן ומתוכם אושרו תביעות בסך כולל של כ-700,000 שקל, ונותרו לבדיקה שתי תביעות בסכום מצטבר של 123,000 שקל. 

מהנתונים שהגיש הממונה עלה כי מדובר בבני זוג ששניהם מעל גיל 60, סובלים ממצב רפואי לא טוב ומוכרים כבעלי נכות. 

הם עלו לישראל לפני כשש שנים, פתחו עסק בתחום המזון אשר דרכו לא צלחה, וכך נצברו חובותיהם. החייבים בשלב זה אינם עובדים, בשל גילם ומצבם הרפואי, ועל פי הודעתם, לאחרונה פנו למוסד לביטוח לאומי על מנת לנסות ולמצות את זכויותיהם.

הצעת הממונה הייתה כי על הבעל יושת תשלום חודשי בסך 1,500 שקל ל-60 חודשים, ועל האישה יושת תשלום בסך 1,200 שקל ל-50 חודשים. התשלום המוצע נסמך על פוטנציאל ההשתכרות אותו מייחס הממונה לאישה, ותקופת התשלומים נסמכה בין היתר על העובדה כי החייבים לא עמדו בכל החובות שהוטלו עליהם בהליך, בכך שהליך קודם של חדלות פירעון בוטל עקב צבירת מחדלים, ובשל אי המצאת מלוא המסמכים אשר נדרשו לנאמן בהליך זה.

לא התנהלו כנדרש

השופט אפרים צ'יזיק מבית משפט השלום בחיפה הורה על מתן צו לשיקום כלכלי.

הוא קבע שעל בני הזוג להוסיף לקופת הנשייה סך של 120,000 שקל, כך שכל אחד מהם ישלם 1,000 שקל בחודש בלבד למשך 60 חודשים.

השופט ציין כי הארכת תקופת התשלומים מעבר ל-36 חודשים נובעת מהתנהלות החייבים בהליך, שלא הייתה כנדרש מאדם המצוי בהליך חדלות פירעון, ואילולא גילם, היה מקום לשקול דחיית הבקשה. עוד לדבריו, הסכום שנקבע לוקח בחשבון מיצוי כושר השתכרות או מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי.

השופט הוסיף כי ההסדר נקבע גם לנוכח העובדה שלחייבים אין נכסים למימוש. הוא הדגיש כי בהתאם לחוק נכס שיוקנה לחייבים בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין  

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין