איש עסקים רכש זכויות תמ״א 38 מחברת בנייה. העסקה לא יצאה לפועל והחברה לא השיבה לו את כספו. תביעה שהגיש נגד יזם שחתם על ההסכם כערב התקבלה.
ב-2010 נחתם הסכם למכירת זכויות תמ״א 38 בבניין ברמת גן. הרוכש, איש עסקים, שילם מקדמה של כ-30,000 דולר לחברת ״קדם פרויקטים״. העסקה לא התממשה אך הוא לא קיבל את כספו חזרה. השופט זכריה ימיני חייב לאחרונה את אחד הערבים שחתמו על ההסכם להחזיר את הכסף.
התובע סיפר שחתם על זיכרון דברים מול חברת קדם לפני כ-9 שנים. הוסכם שהחברה תמכור לו זכויות של תוספת 8 דירות בבניין תמורת 150,000 דולר. לדבריו, הנתבעים, שניים מאנשי החברה, ערבו באופן אישי להתחייבויותיה כלפיו.
בהתאם לסיכום ביניהם הוא שילם במעמד חתימת זיכרון הדברים 10,000 דולר. בסמוך לאחר מכן נחתם ההסכם המסודר והוא שילם לחברה 20,000 דולר נוספים.
לימים העסקה עלתה על שרטון ולא יצאה לפועל. הוא דרש את כספו חזרה מהערבים ואחד מהם השיב לו 40,000 שקל בלבד. התובע טען שבנסיבות אלה יש לחייב את החברה והערבים ביתרה, סכום של כ-47,000 שקל.
לטענתו, הנתבעים הונו אותו כשהציגו עצמם בפניו כשותפים ואנשי עסקים מצליחים ואמידים ושכנעו אותו להתקשר עימם בעסקה. אחד מהם אף הסתיר את העובדה כי היה בהליכי פשיטת רגל במשך 16 שנה ורק כחודש לפני העסקה קיבל הפטר.
התובע צירף תמלול שיחה בה הודו הנתבעים בקיום החוב והכירו בכך שעליהם להשיב את הסכום. הוא הדגיש כי לפני חתימת ההסכם לא היה לו שום ניסיון קודם בעסקאות בתחום הבנייה וההתחדשות העירונית וכי במשך 6 שנים הוא רודף אחרי הנתבעים אך הם מתחמקים ממנו.
החברה ואחד הערבים לא התייצבו בהליך וניתן נגדם פסק דין. הערב השני התגונן וטען כי חתימתו על ההסכם וזיכרון הדברים מזויפת. לדבריו, הוא לא חתם על ערבות ואין לו כל ידיעה או הבנה כיצד שמו שורבב להליכים. הוא צירף חוות דעת גרפולוגית של מומחית שקובעת שקיימת סבירות גבוהה שהחתימות שבמחלוקת אינן שלו.
לדבריו, מעולם לא היה בעל מניות או נושא משרה בקדם פרויקטים. הוא הוסיף שהחברה רק שכרה את שירותיו כדי לאתר פרויקטים של תמ״א 38 וליצור את הקשר בין היזם והקבלן לבין הדיירים וללוות אותם במהלך הבנייה.
הודה שחתם
השופט הבכיר זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה קיבל את התביעה. הוא כתב שמקריאת תמליל השיחה שצירף התובע עולה במפורש שהנתבע מודה שחתם על החוזה עמו.
לדבריו, הנתבע גם יכול היה להזמין את הערב השני על מנת שיתמוך בעדותו אך לא עשה כן והדבר פועל נגדו. כמו כן, הוא לא הזמין את המומחית לחקירה על חוות דעתה, ולכן חוות דעת זו אינה משמשת ראיה בתיק.
בנסיבות אלה קבע השופט שעל הנתבע לשלם לתובע את יתרת החוב, סך של 47,746 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
בנוסף חויב הנתבע בשכ״ט עו״ד בסך 9,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אודליה נמיר
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין