בת 45 הייתה בזמן ובמקום הלא נכונים כשלפתע קרס עליה עמוד בגלל קורוזיה. השופטת שוכנעה: בשל מצבה לא תוכל לחזור לעיסוקה כליצנית
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים והוצאות בסך למעלה ממיליון וחצי שקל לבת 45 שנפל עליה עמוד תאורה בחולון לפני כמה שנים, בגלל קורוזיה בבסיסו. בשל התאונה המחרידה נגרמו לאישה נכויות בשלל תחומים, ובין השאר בהיבט הנפשי בגין פוסט טראומה. השופטת אורלי מור-אל קיבלה את טענתה שמצבה הרפואי אינו מאפשר לה לחזור לעיסוקיה, תוך שהדפה את ניסיון העירייה לייחס לה הצגות.
התובעת, ליצנית ומלוות ילד בעל צרכים מיוחדים בעיסוקיה, צעדה בספטמבר 2021 עם בתה והכלב שלה על מדרכה הסמוכה לביתה, בעיר חולון. לפתע פתאום, ובלי שום הכנה מוקדמת, קרס עליה עמוד תאורה ענקי והיא נלכדה תחתיו. לטענתה בסיס העמוד היה חלוד ורקוב לחלוטין, כך שנפילתו הייתה רק עניין של זמן.
כוחות הצלה שהוזעקו למקום חילצו את האישה מהעמוד והבהילו אותה למרכז הרפואי "שיבא", שם היא אובחנה עם שברים בירך השמאלית ובעצמות האף, לצד חבלות יבשות ברוב חלקי הגוף. היא אושפזה למשך שישה ימים במהלכם עברה ניתוח, כשלאחר שחרורה נזקקה לטיפול רפואי מקיף. בתביעה שהגישה טענה שהתאונה קטעה את מסלול חייה, וכי נבצר ממנה לחזור לעיסוקיה.
הנתבעת, עיריית חולון, כפרה בטענת התביעה המרכזית לפיה קריסת העמוד נבעה בשל רשלנותה. לטענתה מדובר באירוע לא צפוי בעליל שהסתברותו פחותה מ-1%, שלא היה באפשרותה למנוע. בתוך כך האשימה העירייה את התובעת בהצגות ובהאדרת נזקיה, על מנת למקסם את הפיצוי שתקבל.
"העזה" לצאת לטיולים
השופטת מור-אל דחתה את ניסיון ההתחמקות הכפול של העירייה. אשר לשאלת האחריות הודגש שהיה על העירייה לטפל בעמוד המסוכן, על רקע מודעותה לאירועי קריסה קודמים שהתרחשו עקב קורוזיה. השופטת כתבה שחובת הנתבעת במצב הזה "הייתה, לכל הפחות, למפות באופן מסודר את העמודים בשטח העיר, לאתר את העמודים הישנים ולבדוק את מצבם". לדבריה, ביצוע פעולות אלו לצד טיפול שוטף בעמודים ייתכן שהיו מונעים את התאונה.
מסקנת השופטת הייתה, אם כן, שהעירייה אחראית לתאונה ולנזקי האישה. היא שללה אשם תורם מצד האחרונה שכן "לא היה בידה לצפות או להניח שתלך ברחוב ועמוד תאורה יקרוס ויפגע בה".
בדיון על אודות הנזק אימצה השופטת את חוות דעת מומחי בית המשפט. בתחום הפסיכיאטרי אובחנה האישה כסובלת מפוסט-טראומה המלווה בחרדה ודיכאון. צוין שמאז התאונה היא חווה מצבי רוח ירודים, הפרעות שינה, סיוטי לילה ושיבוש בתפקוד הזוגי וההורי.
בתוך כך דחתה השופטת, בנימה סרקסטית, את טענת העירייה להתחזות והעצמת נזק: "אכן התובעת הייתה בחו"ל מספר פעמים לאחר התאונה, ואף רחמנא ליצלן נסעה לאילת ואף חגגה בת מצווה לבתה ... התובעת גם מעזה לצאת לטיולים עם הכלב", כתבה, ואולם לדבריה אין בכך כדי להעיד על היעדר פגיעה תפקודית. מסקנתה הייתה שהתובעת לא מסוגלת לחזור לעבודתה כליצנית, ואף לא לעיסוקה הנוסף כמלוות ילד עם צרכים מיוחדים.
בנסיבות אלה נפסק לתובעת פיצוי בסך 1,308,034 שקל עבור נזקיה השונים, כגון אובדן כושר השתכרות ועזרת הזולת, וכן שכ"ט עו"ד בגובה 308,696 שקל בתוספת הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד עומר חרל"פ ועו"ד מעיין כזם
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שמרית כהן דאום ועו"ד שהם סלומון
עו"ד רונית פצנובסקי-בימבליך
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.