בית המשפט העליון קבע לאחרונה אצל מי תגדל התינוקת מהפרשה המטלטלת. זה לא עונה על השאלה מי יטפל בענייניה אחרי גיל 18
החלפת העוברים ב"אסותא" היא מהפרשיות המדוברות ביותר במדינה בתקופה האחרונה. כזכור, באותה פרשה נחשפה טעות חמורה בהליך הפריה חוץ-גופית, במסגרתה הוחדר עובר לרחמה של אישה אשר אינה אימו הגנטית. התינוקת שנולדה לבסוף, סופיה, גודלה מאז לידתה על-ידי האם היולדת ובן זוגה.
לאחר מאבק משפטי ממושך קבע בית המשפט העליון כי סופיה תישאר בחזקת הוריה המגדלים, אך לצד זאת ייקבע מתווה אשר ישמור על קשר בינה לבין הוריה הגנטיים. בפסק הדין כינתה השופטת יעל וילנר את המקרה כ"טעות טראגית שלא נגרמה באשמתו של אף אחד מהזוגות", כאשר ניתנה התייחסות לצורך בחקיקה שתסדיר סוגיות של הורות משפטית במקרים מורכבים כמו אלה.
הסוגיה המשפטית שעמדה במרכז הפרשה הייתה אומנם ממוקדת מקרה ונגעה לזהות אימה של סופיה - האם מי שילדה אותה בפועל או שמא בעלת המטען הגנטי, תורמת הביצית? אלא שהמקרה הזה מעורר שאלה חמקמקה יותר שדווקא נוגעת לכולנו: מיהו האפוטרופוס של הילד שלנו, ומה קורה כשהוא הופך לבגיר?
אפוטרופסות: לא לנצח
רוב האנשים אינם מודעים לכך שהמעמד המשפטי של הורה כאפוטרופוס פוקע אוטומטית כשהילד מגיע לגיל 18. מרגע זה, גם אם הוא ממשיך לגור בבית, לומד, או אפילו מתמודד עם קושי רפואי או רגשי – מבחינה משפטית הוא נחשב לבגיר ועצמאי.
אבל מה קורה אם יום אחד, חלילה, אותו בגיר עובר תאונת דרכים, לוקה במחלה קשה, או שמכל סיבה אחרת - הופך לפתע לבלתי כשיר לקבל החלטות על חייו? במקרה כזה, הוריו אינם יכולים עוד להחליט עבורו, אלא אם מונה לו אפוטרופוס על-ידי בית משפט, או אם אותו אדם ערך ייפוי כוח מתמשך מבעוד מועד.
חופש בחירה גם לסופיה
במקרה של סופיה, בית המשפט הכריע כאמור שהאפוטרופוסים יהיה ההורים המגדלים, לצד קביעת קשר עם ההורים הגנטיים. אבל מה יקרה ביום שסופיה תהפוך לבגירה?
למעשה, הוויכוח על האפוטרופסות לא נגמר בגיל הילדות. במובן מסוים הוא רק מתחיל שם. זאת מאחר שאין ודאות כי סופיה, כאישה בגירה, תבחר בהוריה המגדלים כמי שידאגו לענייניה. לצד זאת גם אין ודאות שתעדיף את הוריה הגנטיים. השאלה במי תבחר במצב המתואר מצריכה להקדים מספר מילים על ייפוי כוח מתמשך.
כלי עוצמתי
מדובר בכלי משפטי רב עוצמה המאפשר לכל בגיר לקבוע מראש מי יקבל החלטות בשמו, אם וכאשר יגיע למצב שבו לא יוכל לעשות זאת בעצמו. בניגוד למינוי אפוטרופוס - הטומן בחובו הליך משפטי ארוך, מורכב, יקר ומסורבל - ייפוי כוח מתמשך נערך בעוד האדם צלול, מתוך בחירתו החופשית, מבלי לערב בתי משפט ובעלות כספית סמלית לעורך דין.
אז נכון, העליון קבע מי יגדלו את סופיה הקטינה. ואולם הילדה מאחת הפרשיות הדרמטיות בתולדות ישראל תוכל לשנות את בחירתה מן הקצה אל הקצה כשתהפוך לבגירה, בין היתר באמצעות ייפוי כוח מתמשך בו תמנה את הוריה הגנטיים (או כל גורם אחר) כמי שיקבלו החלטות הרות גורל על חייה, במקרה שחלילה תזדקק לכך.
המקרה החריג של סופיה מזכיר לכולנו שלא רק גנטיקה או לידה קובעות קשר – אלא גם בחירה, ובחירה אמיתית בתחום האפוטרופסות דורשת הסדרה משפטית.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.