על סודות ורישום פטנטים

מאת: עו"ד ליאת גלילי פרל

יש לכם רעיון גאוני וחדשני שאף אחד לא חשב עליו קודם? תשמרו אותו לעצמכם. לפחות עד שתגישו בקשת פטנט.

אין אכזבה גדולה יותר ליזם או לממציא מאשר לעמוד מנגד בעוד אחרים נהנים מפירות החדשנות שלו: דמיינו את תחושת התסכול כאשר אדם אחר מיישם ומוציא לפועל את הרעיון שלכם, וכמובן גם מרוויח עליו לא מעט, בעוד לכם לא נותר אלא להתבונן בו בעיניים כלות.

מדי פעם מתדפקים על דלתי יזמים וממציאים, שבטוחים שהרעיון שלהם הולך לשנות את העולם. אני לעולם לא מקלה ראש בדבריהם: הרעיונות של חלקם באמת עשויים לשנות את חיינו. רובם מגיעים אלי עם בקשה זהה: כיצד להגן על הרעיון שלהם, שלא יגנבו להם אותו. התשובה: אם מדובר במוצר או בתהליך טכנולוגי חדשני, הפיתרון הראוי הוא הגנה על זכויות הקניין הרוחני של הממציא בדרך של רישום פטנט.

פטנט או לא פטנט?

שני תנאים מרכזיים וחשובים צריכים להתקיים על מנת לרשום פטנט: תנאי החדשנות ותנאי ההתקדמות האמצאתית. בשפה פשוטה יותר, האמצאה צריכה להיות משהו שלא נראה קודם ושאינו מובן מאליו לבעל-מקצוע בתחום הרלוונטי. כדאי לדעת שעל-פי חוק הפטנטים, ניתן לרשום פטנט רק על הביטוי המוחשי לרעיון ולא על הרעיון עצמו. על מנת לבדוק אם הרעיון חדשני או מהווה התקדמות אמצאתית, יש לבצע סקר פטנטים, שהוא שירות המוענק על-ידי אנשי מקצוע מיומנים ועלותו לרוב אינה גבוהה באופן יחסי.

איך לשמור סוד?

חשוב לזכור: האמצאה חייבת להיות חסויה. יש לשמור עליה בסוד עד למועד הגשת בקשת הפטנט, מאחר שחשיפה מוקדמת של הרעיון עלולה למנוע מבקשת הפטנט להתקבל או אף להעמיד פטנט שהתקבל בסכנת ביטול. כדאי גם לקחת בחשבון, שברגע שהאמצאה נחשפה באופן שמאפשר לבצע אותה, קיימת סכנה ממשית למבקש לרשום אותה כפטנט ולקבל את הבלעדיות עליה. הדבר תקף גם אם החשיפה בוצעה על ידי הממציא עצמו.

ישנם מקרים בהם נדרשת חשיפה של הרעיון לשם פיתוחו. במקרים כאלה, על הרעיונות לכשעצמם אין הגנה, אלא רק על אופן הביטוי שלהם ובמקרה הזה על ביטוי שהוא טכנולוגי במהותו. במילים אחרות, בלעדי היכולת לתאר בכתב את האופן הטכנולוגי על-פיו האמצאה פועלת, לא תתאפשר הגשת בקשת פטנט. דוגמא לכך יכולה להיות אמצאה בתחום המחשבים או התוכנה, שלצורך פיתוחה נדרש מתכנת, שיכתוב את האלגוריתם ויתכנת את האמצאה לכדי ביצוע, עד שיתאפשר תיאור של אופן הביצוע של האמצאה. במקרים כאלה, מומלץ להחתים את הצדדים על הסכמי סודיות ועבודה בהתאם לאופן שיתוף הפעולה, ולהגיש את בקשת פטנט מיד עם השלמת הפיתוח הבסיסי, כשניתן לכתוב תיאור טכנולוגי של האמצאה.

המסקנה היא, שבהחלט כדאי להיות קצת פרנואידים ברגע שהדברים נוגעים לאמצאות שלכם, ולנקוט במשנה זהירות בשיחותיכם עם מכרים וזרים. גם קיומו של הסכם סודיות לא בהכרח יעזור ואתם עלולים למצוא את עצמכם מכים על חטא כשהמוצר נמכר בחופשיות בשוק ומפרנס אחרים, למרות שהיה זה הרעיון שלכם.

תקופת חסד

ישנן מדינות המעניקות לממציא או ליזם תקופת חסד, במהלכה גם אם נחשפה האמצאה ברבים עדיין ניתן יהיה לקבל בלעדיות על הרעיון ולהשלים את הליך רישום הפטנט באותה מדינה בתוך תקופת זמן שנקבעה מראש. בארה"ב, למשל, ניתן לזכות בתקופת חסד נדיבה במיוחד של 12 חודשים ממועד החשיפה, אך מדובר רק במקרה בו האמצאה נחשפה על ידי משהו אחר מלבד הממציא, כך שאם אתם החושפים זו תהיה עדיין בעיה.

חוק הפטנטים בארץ מעניק תקופת חסד בת חצי שנה, אך היא נכנסת לתוקף רק בתנאים מסוימים, המצוינים בחוק: כאשר החשיפה נעשית שלא בהסכמת הממציא ובקשת הפטנט הוגשה זמן סביר לאחר מכן, או כאשר האמצאה מוצגת בתערוכות או הרצאות וכדומה ובתנאים המתוארים בחוק. בכל מקרה בו האמצאה שלכם נחשפה, בין אם על ידכם ובין אם לאו, יש להיוועץ במומחה בתחום על מנת לתכנן את האסטרטגיה הנכונה עבורכם להגשת בקשה לרישום פטנט בארץ או במדינות אחרות.

זה הכל עניין של כסף

ממציאים או יזמים בתחילת דרכם מתקשים לגייס כספים להגשת בקשת פטנט בטרם חשפו את המוצר למתעניינים, משקיעים או לקוחות פוטנציאליים, ובטרם בדקו אם יש בכלל ביקוש לאמצאה שלהם. פעמים רבות הם רוצים, ובצדק, "להרגיש את השוק" לפני שהם פותחים את הארנק. מצד שני, כדאי לתת את הדעת על כך, שייתכן וחשיפה ללא הגשת בקשת הפטנט כרוכה בסיכון, שהבלעדיות המיוחלת לא תהיה של הממציא והאמצאה עצמה תהיה נחלת הכלל.

רק הכרה בבלעדיותו של הממציא על האמצאה שלו מקנה לו מונופול בקצירת הפירות של אותה אמצאה. במצב דברים שכזה, ערכה של האמצאה שונה לחלוטין: שוויו של מוצר שרק אדם אחד רשאי לשווקו גבוה יותר משוויו של אותו מוצר המשווק על-ידי רבים. במצבים מסוימים, עצם הגשת בקשת הפטנט לבדה - עוד בטרם נתקבלה - מעלה את ערך המוצר, שכן היא מבססת את הפוטנציאל לקבלת מונופול עתידי על הרעיון.

* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחום הקניין הרוחני.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין