בית המשפט קיבל תביעה לדמי שימוש שהגיש גרוש נגד אשתו לשעבר עבור דירת המגורים ודירה משותפת נוספת שהושכרה על ידי האישה. פסק הדין מבהיר מתי יש בסיס לפסיקת דמי שימוש במקרה של פרידה
ב-2014 פרץ משבר בין בני זוג והבעל עזב את הדירה המשותפת. האישה נותרה לגור בדירה ובמקביל גבתה דמי שכירות מדירה משותפת נוספת. לאחרונה קיבל השופט שמואל בר יוסף תביעה לדמי שימוש שהגיש הבעל נגד אשתו לשעבר. השופט הבהיר כי בדרך כלל יציאה חד צדדית של בן זוג לא מבססת חובה לשלם לו דמי שימוש אך במקרה זה התנהלות האישה מצדיקה את התשלום.
בני הזוג נישאו ב-1985 והתגרשו ב-2018. כארבע שנים לפני הגירושין עזב הבעל את הבית ולא שב.
בסמוך לאחר מכן הצדדים הגישו תביעות רכושיות הדדיות שבסופן נפסק כי לבעל זכויות בדירת המגורים שרשומה על שם האישה בלבד. לצדדים דירה משותפת נוספת שרשומה על שם שניהם. ממועד עזיבת הבעל גבתה האישה את דמי השכירות על הדירה הנוספת.
הבעל, שיוצג על ידי עו״ד רעות שדה, תבע מהאישה דמי שימוש בגין דירת המגורים מרגע עזיבתו וכן מחצית מדמי השכירות בגין הדירה הנוספת.
לדבריו, הוא נאלץ לנוס על נפשו מהבית לאחר שסבל התעללות פיזית ונפשית מצד האישה, שאף מנעה ממנו להיכנס לדירה על מנת לאסוף את חפציו.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו״ד שבתאי סמינה, טענה שהתביעה לוקה בשיהוי. היא הוסיפה כי התובע יכול היה לגור בדירה אך נמנע מלעשות כן. לשיטתה, הוא עזב מרצונו והסכים שהיא ובתם ימשיכו לגור בדירה. בנוסף היא טענה שאין לפסוק דמי שימוש שכן הוא מאחסן בחדר הגדול ביותר בדירה חפצים שלו וכך ממשיך לעשות בה שימוש.
הלב הפועם
השופט שמואל בר יוסף מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהיר כי חוק המקרקעין קובע ששותף שהשתמש במקרקעין משותפים שימוש שאינו סביר חייב ליתר השותפים לפי חלקיהם שכר ראוי בעד השימוש.
הוא הוסיף כי הפסיקה התייחסה באופן שונה לסיטואציה בה בן זוג עוזב נכס משותף. זאת מאחר שפירוק שיתוף בנכס של בני זוג קשור לנושאים רבים שאינם רק קנייניים. ״דירת המשפחה היא לרוב ייצוגה הפיסי של המשפחה עצמה, החלל הפיסי בו מתאפשרים קשרי המשפחה, בו פועם לבה״, כתב.
לפיכך, הסביר השופט, יש להציב את מרכז הכובד של סבירות השימוש בנכס לא על מניעת השימוש מבן הזוג העוזב אלא על אומד דעת הצדדים באשר לראוי בסיטואציה של פירוד, כאשר העיקרון המכריע הוא עיקרון תום הלב. בדרך כלל, יציאה חד צדדית של אחד מבני הזוג לא יוצרת חבות בתשלום דמי שימוש.
ואולם לכל אחד מבני הזוג יש זכות לקבל תוך זמן סביר את חלקו ברכוש המשותף ובדירה. כל עוד בני הזוג מתנהלים בתום לב, בדרך כלל לא יהיה מקום להשית חיוב בגין דמי שימוש. עם זאת החיוב יוטל אם בן זוג המחזיק בדירה מעכב את פירוק השיתוף והאיזון הכולל.
במקרה זה קבע השופט כי התובע זכאי למחצית דמי השכירות שנגבו בגין הדירה שהושכרה ממועד הפירוד (נובמבר 2014) בסך של 3,500 שקל בממוצע.
בהתייחס לדירת המגורים קבע השופט כי הבעל זכאי לדמי שימוש של 3,600 שקל ממועד סידור הגט (ינואר 2018). זאת, בין היתר לנוכח התנהלות האישה בתביעה הרכושית והעיכוב בפירוק השיתוף.
הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין