למרות שיהוי עצום בהגשת התביעה בית הדין קבע שהעובד נחשף במהלך עבודתו לחומרים רעילים ומינה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי לפרוץ המחלה
אדם שהועסק כחשב בחברת "פז" וחלה בלוקמיה לפני יותר מ-20 שנה פנה ב-2018 לביטוח לאומי בבקשה להכיר בו כנפגע עבודה. המוסד דחה אותו בשל שיהוי ולאחר שקבע שהוא לא הוכיח חשיפה לחומרים כימיים. העובד הגיש תביעה והשופט בועז גולדברג קבע לאחרונה שאין למנוע ממנו להוכיח שמחלתו קשורה לתנאי העבודה, תוך שמינה מומחה רפואי לבחינת השאלה.
התובע, יליד 1950, הועסק בפז כשכיר בין השנים 1982-1995. בתחילה עבד כעוזר חשב ובהמשך מונה לתפקיד ניהולי באגף הכספים. בשנים 1996-2003 הוא הועסק בחברה כפרילנסר והמשיך לתת לה שירותי חשבונאות.
בינואר 1997 הוא אובחן כחולה בלוקמיה. את התביעה להכרה במחלה כמחלת מקצוע הוא הגיש לביטוח לאומי ב-2018. המוסד דחה את התביעה וקבע כי אין בידי מעסיקו של התובע ניטורים שנערכו בעבר במקומות בהן נטען כי עבד, כך שלא ניתן להוכיח שנחשף לאדי דלק או חומרים כימיים כלשהם.
בכתב ההגנה הוסיף המוסד, בין היתר, כי התביעה הוגשה בשיהוי המקשה על בירור העובדות.
התובע טען מנגד כי לא ידע כל השנים שיש קשר בין מחלת הלוקמיה לבין חשיפה לדלקים ובנזין, שהיו לטענתו חלק מעבודתו. להוכחת התביעה הוא הסתמך על עדויות של חבריו לעבודה מאותם שנים.
יש תשתית
השופט בועז גולדברג מבית הדין לעבודה בחיפה ציין כי אמנם התביעה הוגשה בשיהוי עצום וחריג. ואולם, הפסיקה קבעה כי אין בטענת השיהוי כשלעצמה כדי לחסום את דרכו של התובע בהגשת תביעה לביטוח לאומי, ורק אם אין אפשרות אמיתית לבדיקת תנאי הזכאות, רשאי המוסד לדחות את התביעה מחמת שיהוי.
עוד הבהיר השופט כי הפסיקה קבעה שכאשר סביר להניח שעובד נחשף לגורם בעל פוטנציאל פגיעה בעבודתו, יש למנות מומחה רפואי על מנת שיקבע אם הפגיעה היא תוצאה של חשיפה לגורם המזיק בעבודה. מכאן, שאין מניעה למנות מומחה רפואי בתביעות בהן קיימת עמימות בנוגע לחלק מהפרמטרים.
באשר לעצם הימצאותם של אדי דלק בחלק מסביבת העבודה, כתב השופט כי מהעדויות שהוצגו עולה כי במספר מתקנים בהם הועסק התובע הייתה לכאורה חשיפה נשימתית לאדי דלק. התובע נחשף לחומרים, בין היתר, בזמן שהתלווה לאנשי תפעול לביצוע ספירת מלאי. הוא הוסיף כי עצם העובדה שהתובע לא יכול היה להוכיח בדיוק מה היה ריכוז הבנזין באוויר אין בה כדי לדחות את התביעה.
עוד קבע השופט כי התובע הוכיח שנחשף לאדי דלק גם כשהיה מעורב בהליך של ניפוק דלקים, פעמיים ברבעון. בנוסף נקבע כי התובע נחשף לחומרים גם כשעבד בתוך משרדי החברה בנתב"ג, שכן מדובר היה בתקופה בה מותר היה לעשן במשרדים והחלונות היו פתוחים כשמזג האוויר אפשר זאת.
השופט סיכם שקיימת תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו ביחס לקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד בינימין פילובסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד וירג'ניה מנסור
עו"ד יגאל מור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין