העובד טען שהמעסיק זייף את חתימתו על שטר חוב כדי להפוך אותו ל"שעיר לעזאזל" שישלם את חובותיו. תביעת החוב שהוגשה נגד העובד נדחתה לאחר שהתובעת לא סתרה את טענת הזיוף
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה לביצוע שטר חוב. השטר ניתן לתובעת - חברת כפיר שיווק אריזות בע"מ, על ידי חברת דורופייב יזמות בע"מ, כשהוא חתום כביכול על ידי הבעלים של "דורופייב" והעובד שלו כערבים לחוב. העובד טען שחתימתו על השטר זויפה על ידי המעסיק ללא ידיעתו. התובעת עמדה על כך שמדובר בשטר חוב אמיתי ושהנתבע חתם עליו יחד עם המעסיק שלו להבטחת תשלום על סחורה שהתובעת סיפקה להם. הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסראווה קבעה שהתובעת לא הוכיחה שהחתימה על השטר היא של הנתבע והורתה על סגירת התיק נגדו.
התובעת, שיוצגה בהליך באמצעות עו"ד אדוה עשור, הגישה תחילה את שטר החוב - בסך 24,536 שקלים - לביצוע נגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד. לאחר שהנתבע הגיש התנגדות התיק הועבר לבית המשפט.
לטענת התובעת, הנתבע יחד עם מנהל חברת דורופייב ערבים לשטר והשניים חייבים לה את הכסף ביחד ולחוד. לטענתה השטר אמיתי וכך גם החתימות עליו.
הנתבע טען בכתב הגנתו, באמצעות עו"ד לילך סנג'רו, כי עבד בחברת דורופייב בין השנים 2015-2018. לדבריו, בעקבות הגשת התביעה ב-2020 התברר לו בדיעבד שמנהל החברה חתם בשמו על שטר החוב ללא ידיעתו.
לטענתו, המנהל מילא את שטר החוב, כולל את פרטיו שלו וחתימתו, וניתן להבחין בכך שכן הכתב על השטר זהה מתחילתו ועד סופו. בנוסף, סכום השטר מולא בדיעבד בכתב ביד, ללא חתימה לצידו.
הנתבע הוסיף שכאשר ראה לראשונה את שטר החוב באמצעות עורכת דינו, זיהה מיד שלא מדובר בכתב היד שלו והבין שהמעסיק הפך אותו ל"שעיר לעזאזל" לשם תשלום חובותיו. מאז, כל ניסיונותיו ליצור קשר עם המעסיק לא צלחו והוא נעלם. עוד הוא טען כי המעסיק ניצל את יחסי המרות ביניהם, ומאז המקרה הוא נמצא במצב נפשי קשה, מסתגר ואינו מוכן לדבר.
לבסוף טען הנתבע, כי בכל מקרה החייבת היא חברת דורופייב, והתובעת פעלה בחוסר תום לב כשפתחה את תיק ההוצאה לפועל נגדו כערב, מבלי שניתן נגד החייבת צו פירוק.
ללא ראיות והוכחות
הרשמת הבכירה מסראווה דחתה את התביעה. היא הסבירה כי כאשר עולה טענה של זיוף חתימה בתביעה שטרית, הנטל להוכיח שהחתימה אמיתית מוטל על התובע.
הרשמת ציינה שמטעם התובעת לא הוגש תצהיר עדות ראשית וגם לא התייצב נציג מטעמה לדיון ההוכחות.
בנסיבות אלה, הסבירה הרשמת, התובעת למעשה לא הוכיחה שהחתימה על השטר היא של הנתבע, ולא סתרה את טענתו שהחתימה זויפה, דבר שניתן להוכיח באמצעות חוות דעת של גרפולוג, עדות או ראיות אחרות.
משכך הרשמת הורתה על דחיית התביעה וסגירת התיר לאלתר.
לא נקבעו הוצאות.
לקריאת פסק הדין בתיק 6048-09-20
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין