בית משפט השלום חייב את עורך הדין בפיצויים נמוכים בהרבה אך בבית המשפט המחוזי התרשמו ששיטת החישוב שהסתמך עליה הייתה שגויה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לאחרונה להגדיל את הפיצוי שישלם עורך דין ללקוחות שייצג בעסקה לרכישת דירה, ובדיעבד הסתבר כי הנכס מיועד לשמש כמשרד בלבד. בניגוד לבית משפט השלום שסבר כי הדבר לא גרם לירידת ערך, שופטי המחוזי קבעו כי הרוכשים זכאים לפיצוי של 215 אלף שקל ברכיב זה ואף הגדילו את הפיצויים שנפסקו להם על עגמת נפש. בסך הכל חויב עורך הדין לשלם להם כ-370 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
זוג הרוכשים תבע לפני כ-9 שנים את עורך הדין שייצג אותם בעסקה לרכישת דירה ברחוב מנדלסון בתל-אביב, לאחר שהעירייה הודיעה להם שהנכס מיועד לשימוש משרדי בלבד.
בפסק דין שניתן ב-2014 קבע בית משפט השלום בתל-אביב כי עורך הדין לא אחראי לבלבול. ואולם, במסגרת ערעור שהגישו הרוכשים למחוזי, גובשה הסכמה שלפיה עורך הדין יפצה את הרוכשים על הנזקים שנגרמו להם מהעסקה מבלי להודות באחריותו. התיק הוחזר לפיכך לבית משפט השלום להכרעה בשאלת הנזקים.
לפני כשנתיים בית משפט השלום קבע כי הרוכשים לא הוכיחו שנגרמה ירידת ערך לנכס, ולכן הם זכאים לפיצויים רק על הפסד דמי שכירות, שיפוצים והוצאות שונות הכרוכות בהסבת הדירה למשרד. בסך הכל נפסקו להם 108,502 שקלים מתוכם 5,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם, וכן 15,000 שקלים הוצאות משפט.
הוכחה ירידת ערך
בערעור נוסף שהגישו הרוכשים למחוזי הם טענו כי בית משפט השלום טעה כשלא פסק להם פיצוי על ירידת ערך והעמיד את הפיצוי על עגמת הנפש על סכום נמוך.
עורך הדין הגיש ערעור משלו בו טען כי יש לבטל את חיובו כליל שכן הוא פעל בהתאם למרשם המקרקעין שבו נכתב שהנכס משמש כדירה.
לעניין הפיצויים הוא צידד בקביעתו של בית משפט השלום לגבי ירידת הערך, ולגבי עגמת הנפש טען כי כלל לא היה מקום לפסוק לרוכשים פיצוי ברכיב זה.
אלא שסגני הנשיא השופטים ישעיהו שנלר וקובי ורדי והשופטת עינת רביד החליטו לקבל את ערעורם של הרוכשים ולדחות את ערעורו של עורך הדין.
בפסק הדין שנכתב על ידי השופטת רביד בהסכמת חבריה להרכב, היא הבהירה כי עורך הדין לא היה רשאי לערער על עצם חיובו בפיצוי לנוכח ההסכמה אליה הגיע בסיבוב הקודם בבית המשפט המחוזי.
לגבי הערעור של הרוכשים, השופטת קבעה כי להתרשמותה בית משפט השלום בחר בשיטה פחות מקובלת לשמאות ירידת הערך ואף ערבב בין שיטות שונות. לטעמה, השיטה המקובלת לבדיקת רכיב זה היא השוואה בין שווי הנכס בשוק כמשרד לבין שווי הנכס כדירה – מה שמעלה כי השמאי מטעם עורך הדין צדק וירידת הערך עומדת על 215,000 שקל.
כמו כן, השופטת סברה כי הרוכשים אכן זכאים לפיצוי גבוה יותר על עגמת הנפש והטרחה שנגרמו להם כתוצאה מההתעסקות בנכס, והחליטה להכפילו.
לפיכך נפסק כי לסכום הפיצוי שנפסק בבית משפט השלום יתווספו עוד 220 אלף שקל והוצאות משפט של 30 אלף שקל. בסך הכל עורך הדין ישלם לרוכשים 373,502 שקלים.
עו"ד מאיה אדרי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין