האיש הואשם בכך שבעט באשתו, סטר בפניה ואיים שירצח אותה. אלא שעדויות השניים עוררו רושם מורכב של יחסים מלאי מריבות, ללא הוכחת האירועים שבכתב האישום. בתם שהעידה לטובת אביה, יצרה ספק סביר בדבר אשמתו.
השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי מבית משפט השלום בירושלים זיכתה גבר שהואשם כי היכה את אשתו ואיים שירצח אותה, לאחר שקבעה כי המדינה "לא עמדה בנטל הנדרש בפלילים, ואשמתו של הנאשם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר."
בכתב האישום תוארו שני אירועים שהתרחשו בשנה שעברה בביתם של הצדדים. באירוע הראשון, האישה (המתלוננת) ביקשה לגשת לשכנה ולבקש ממנה לא להרעיש, ואילו בעלה ביקש ממנה לא לעשות זאת, אחז בה ודחף אותה. לאחר מכן, לפי כתב האישום, הוא השליך אותה על הרצפה ובעט בה.
עוד תואר כי לאחר שקמה, הבעל סטר בפניה שלוש פעמים, איים שיחנוק אותה ולאחר מכן השליך את הטלפון שלה מהחלון. באישום השני נטען כי במועד אחר איים שירצח אותה בשנתה. נוכח האמור, כתב האישום ייחס לו עבירות איומים, תקיפת בן זוג, והיזק לרכוש במזיד.
האישה טענה שמזה 27 שנה היא סובלת מהתעללות. בגרסתה תמכו שני אחיה ואחותה, אולם שלושתם הדגישו שהם "ניזונים מסיפורים" ואינם בקשר עם בני הזוג.
הנאשם הכחיש שהיכה את אשתו. הוא טען כי היא כל הזמן חושבת שהוא להרוג אותה, ופעמים רבות בוכה ללא סיבה. בתוך כך הוא הודה שאכן השליך את הטלפון של אשתו אך לדבריו עשה זאת בתגובה לכך שזרקה עליו את המכשיר.
לטובת הנאשם העידה בתם המשותפת של הצדדים, סטודנטית בשנות ה-20 לחייה שמתגוררת בביתם. החא סיפרה שעוד מילדות הוריה רבים ללא הפסקה ושאמה נוהגת לצעוק, לקלל , ומדי פעם גם "מרימה ידיים". בנוגע לאישומים נגד אביה, אמרה: "אני יודעת שבחיים הוא לא ינסה להרוג אותה, אין סיכוי כזה שהוא יעשה לה משהו."
בעלת אינטליגנציה רגשית
השופטת לארי-בבלי ציינה כי התקשתה להישען על עדות המתלוננת, שניכר כי התבססה בעיקר על מתיחות וכעסים שהצטברו במשך שנים כלפי בעלה. כך למשל המתלוננת חזרה ואמרה שבעלה אף פעם "לא מבסוט", ו"הולך למשטרה בשביל שטויות".
עדויות המתלוננת והנאשם הותירו רושם מורכב של עימותים בלתי פוסקים שלא אחת הובילו להגשת תלונות הדדיות על אלימות, והמתלוננת אף שהתה תקופה של כחודשיים בבית אמה, במסגרת תלונה שהגיש נגדה הנאשם.
השופטת הבהירה שעדויות האחים של המתלוננת חסרות משקל שכן אין בידיהם פרטים בנוגע לאירוע המתואר בכתב האישום.
מכאן עברה השופטת לניתוח עדות הבת, שתמכה משמעותית בגרסת אביה, ושיבחה אותה על שלא ניסתה להשחיר את דמותה של אמה ואף לא לייפות את אופיו של אביה. "עדותה הותירה בי רושם מהימן מאין כמותו. התרשמתי מבחורה צעירה, חרוצה, בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה ביותר...", ציינה.
השופטת הבהירה שעדות הבת שפכה אור על מרקם יחסים מורכב, באופן שעורר ספק ממשי לגבי גרסת אמה. בהמשך כתבה כי "לא ניתן להסיר את החשש שמא מדובר בתלונה המבוססת על כעס וטינה, או שמא מדובר באירוע שאכן התרחש אולם ממדיו הועצמו נוכח קונפליקט מתמשך בין השניים".
כך או אחרת, סיכמה השופטת, עדות הבת הטתה את הכף לעבר זיכויו של אביה, ולו מחמת הספק.
פסק הדין נחתם בהעברת פסק הדין לרשויות הרווחה, בתקווה שיימצא סיוע למשפחה.
- ב"כ האשימה: עו"ד דרור אביטל
- ב"כ הנאשם: עו"ד הלנה לובושיץ
עו"ד אלון זלצברג
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין