האם עברה להוריה והרחיקה את בנה בן השנה מאביו, תוך פגיעה בזכויותיו ובטובת הילד. בית המשפט הורה לה לחזור ובהחלטה חריגה קבע שלמרות חזקת הגיל הרך המשמורת בינתיים תהיה משותפת.
בית המשפט למשפחה מתח לאחרונה ביקורת חריפה על אם שהחליטה על דעת עצמה לעבור עם בנה בן השנה לגור בבית הוריה, הרחק מאביו ותוך פגיעה בקשר ביניהם. השופט ארז שני הטיל ספק גדול ביכולותיה של האם לשמש כמשמורנית נוכח החשש כי תביא עד מהרה לניכור הורי, והחליטו לדחות את בקשתה לאשר את המעבר. בינתיים, עד לקבלת תסקיר הרווחה, נקבעו משמורת משותפת והסדרי שהות נרחבים עם האב למרות חזקת הגיל הרך.
במסגרת הליכי משמורת ומזונות שמנהלים ההורים הסתבר לשופט שני כי עוד לפני שדן בבקשת האם לעבור להתגורר בבית הוריה הרחק ממקום מגורי האב, היא עשתה דין עצמי ועברה בכל זאת. השופט הורה לה לחזור למקום מגוריה הקודם לאלתר ובתגובה קיבל בקשה דחופה לאפשר את המעבר בכל זאת.
האם טענה כי אינה יכולה להסתדר עם גידול הילד בעצמה והיא זקוקה לעזרת הוריה. עוד היא הבהירה כי אינה מוכנה שהאב ישהה עם בנם לבדו כיוון שהוא "מסומם ובלתי צפוי".
האב מצידו טען כי התנהגות האם גוררת ניכור הורי ומטרתה להכחיד את הקשר בינו לבין בנו. תסקיר של שירותי הרווחה אישש את טיעוני האב ונכתב בו כי האם לא מבינה את חשיבותו בחיי הילד ואת הנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לילד נוכח התנהלותה.
ילד אינו רכוש פרטי
השופט שני ציין כי הדמוניזציה שעושה האם לאב היא מאפיין מובהק של ניכור הורי, וכי לא ייתכן כי האם תטען שהיא זקוקה לעזרה תוך התעלמות מוחלטת מכך שיש לילד הזה אב שמוכן ורוצה לקחת חלק בגידולו.
בתוך כך השופט הדגיש כי האם סירבה להצעתו לפסוק מזונות גבוהים של 2,000-3,000 שקל שיסייעו לה למצוא דירה בקרבת האב ואף להצעת האב להתפנות מהדירה שהוא שוכר כדי שתוכל לגור בה, תוך שהבהירה כי כך או כך תמשיך להתגורר אצל הוריה.
"אומר כי מלכתחילה זכאית האם להתגורר בכל מקום בעולם אשר תחפוץ ואין היא חייבת לחיות עם האב והיא אדם בן חורין לעמו. אלא שהילד אינו רכושה של האם", הבהיר לה השופט.
השופט המשיך ומתח ביקורת חריפה על התנהלות האם שלשיטתו עשויה להוביל לניכור הורי במיוחד כשמדובר באישה שרואה בהחלטות שיפוטיות המלצה שלא חייבים לציית לה. לפיכך הוא סבר כי במקרה הנוכחי יהא זה מוצדק לסטות מחזקת הגיל הרך.
לפיכך השופט דחה את בקשתה הדחופה להישאר בבית הוריה תוך שציין כי מן הראוי היה לחייב אותה אף בהוצאות לטובת אוצר המדינה. באשר למשמורת, השופט ביקש תסקיר נוסף של רשויות הרווחה וקבע שבינתיים המשמורת תהיה משותפת עם על זמני שהות נרחבים אצל האב, שכוללים לינה פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. בצד זאת, השופט פסק לילד מזונות זמניים של 2,900 שקל - מתוכם 1,500 שקל עבור הוצאות מגורים.
- ב"כ האב: עורך דין יוסי הרשקוביץ, עו"ד סימה דור
- ב"כ האם: טובה רוזן-זרחיה, עו"ד משפחה (מטעם הסיוע המשפטי)
עו"ד מאירה אזרד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין