לאחר שרשת הגנים צמצמה את פעילותו ביקש בעלה בנפרד של הבעלים דמי אבטלה וסורב בטענה שגם הוא בעל העסק. אלא שבית הדין לעבודה שוכנע כי האיש הועסק כעובד שכיר לכל דבר ועניין.
ביטוח לאומי סירב לשלם דמי אבטלה לנהג שפוטר מרשת הגנים של פרודתו בטענה שהיה בעל העסק או לכל הפחות קבלן עצמאי. בית הדין לעבודה בתל-אביב דחה לאחרונה את גישת המוסד, וקיבל את התביעה שהוגשה נגדו. השופטת כרמית פלד קבעה כי קרבה משפחתית אינה שוללת אוטומטית יחסי עבודה ובמקרה הנוכחי היא השתכנעה כי בין התובע לבין פרודתו נרקמו יחסי עובד-מעסיק.
ב-2015 איבד התובע את עבודתו ברשת הגנים של פרודתו, שנדרשה לצמצומים, אך תביעתו לדמי אבטלה נדחתה בטענה שלא היה עובד שכיר.
בתביעה שהגיש נגד המוסד הוא טען כי עבד אצל פרודתו ככל עובד – ושימש כאיש תחזוקה ונהג הסעות של ילדי הגן תמורת שכר גלובלי של 5,000 שקל בחודש.
התובע טען כי הוא אמנם לא התגרש מאשתו באופן רשמי אבל הם פרודים מאז 2003 ואף חתמו על הסכם גירושין שאושר כפסק דין, כך שאין לו שום חלק בעסק שלה. לטענתו, בתו היא שהציעה לפרודתו להעסיק אותו בתקופה שבה נקלע למצב כלכלי קשה והיה בפשיטת רגל.
עוד לטענתו אין שום סממן לכך שהיה עצמאי – הוא עבד בשעות קבועות, היה כפוף להוראות הבוסית, לא היו לו סיכוני רווח והפסד, והוא קיבל תלושי שכר.
מנגד ביטוח לאומי טען כי הסכם הגירושין הוא פיקטיבי ועמד על כך שלא התקיימו יחסי עבודה בין התובע לבין אשתו. לשיטת המוסד, רשת הגנים הייתה עסק משפחתי –של התובע, אשתו ושתי בנותיו – והטענה שהוא היה עובד היא הצגה.
הגרעין המהותי
השופטת פלד קבעה כי "קרבה משפחתית כשלעצמה אינה שוללת קיום יחסי עובד ומעסיק", וההחלטה אם מדובר בעזרה משפחתית או בעבודה שכירה צריכה להיבחן בהתאם לנסיבות ההעסקה, ומתוך ההבנה כי בין קרובי משפחה מתכונת ההעסקה עשויה להיות גמישה מהרגיל.
מה שחשוב, קבעה השופטת, היא שיוכח כי "הגרעין המהותי" של ההתקשרות הוא לצורך ביצוע עבודה בתמורה לשכר, ולא כדי להשיא את הרווח של המשפחה כיחידה כלכלית אחת, מה שלטעמה הוכח במקרה הזה.
השופטת שוכנעה כי התובע ואשתו לא היו יחידה כלכלית אחת בתקופת העבודה אף שלא נפרדו באופן רשמי. היא קבעה כי כל העדויות בתיק הצביעו על כך שהשניים פרודים מזה שנים רבות ומתגוררים בנפרד. התובע החל לעבוד שנים רבות לאחר הפרידה ולא היה חלק מבעלי העסק.
כמו כן, השופטת ציינה כי אין ספק שהתובע עבד בפועל –הסיע את הילדים לגנים ובחזרה, ביצע עבודות תחזוקה וערך קניות וסידורים עבור גני הרשת. מסקנה זו התחזקה למשמע עדות אחד מהורי הגן.
סממנים נוספים לקיומם של יחסי עבודה הוא שכר שהולם את ההשקעה בעבודה והעובדה כי אלמלא התובע היה מבצע את תפקידיו פרודתו הייתה שוכרת עובד אחר.
לקראת סיום השופטת הבהירה כי ביטוח לאומי לא הוכיח שהתובע היה קבלן עצמאי. בין היתר לא הוכח שהתובע ניהל עסק, נדרש לניהול סיכונים או העסיק עובדים תחתיו.
לפיכך התביעה התקבלה ונקבע כי התובע היה עובד שכיר. מכאן שהביטוח הלאומי צריך להמשיך לבדוק את זכאותו דמי אבטלה.
- ב"כ התובע: עו"ד יהודה הר צבי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד שירה צמיר
עו"ד אסתי עוקב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין