בעוד בעלת הביצית טענה שבת הזוג לשעבר שימשה כפונדקאית בלבד, האחרונה התעקשה שהיא אם לכל דבר וזכאית להיפגש עם בנה הפעוט. כיצד הכריעה השופטת?
אישה שנשאה ברחמה תינוק בעל מטען גנטי של זוגתה לשעבר תוכל להיפגש עימו, כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית התנגדה שהאקסית שלה - שבמקביל הגישה תביעה להכרה בה כאם הפעוט - תקיים עימו זמני שהות, בטענה ששימשה כפונדקאית בלבד, אך השופטת אליה נוס התרשמה אחרת.
התובעת, אזרחית ארצות הברית, והנתבעת, ישראלית, ניהלו זוגיות החל מ-2019. הפעוט שבמוקד ההליך, בן כשנתיים וחצי, נולד כתוצאה מהפריית ביצית הישראלית עם תרומת זרע. מי שנשאה בפועל את העובר ברחמה, ואף הניקה אותו למשך כ-8 חודשים אחרי שיצא לאוויר העולם, הייתה האמריקאית.
בפברואר אשתקד נפרדו בנות הזוג, וכחצי שנה לאחר מכן הגישה האמריקאית - הפועלת להסדרת שהותה ומעמדה בארץ - את התביעה לבית המשפט לחלוקת זמני שהות עם הפעוט, לצד בקשה להסדרתם באופן זמני עד להכרעה הסופית בתיק. במקביל נקטה בהליך לשם הכרה בה כאם הקטין.
אלא שהנתבעת, בעלת הביצית, התנגדה. לדבריה, בינה לבין התובעת הייתה הסכמה שהאחרונה תשמש כפונדקאית בלבד ותלד עבורה את התינוק. בתוך כך היא טענה שהפעוט כלל אינו בקשר עם היולדת, ומשכך מוצדק שלא לקיים מפגשים בין השניים עד להכרעה בתביעה העיקרית.
לעומתה היו האפוטרופוסית לדין ועו"ס המעורבת בפרשה בעמדה שיש לחדש לאלתר את הקשר בין התובעת לפעוט. נטען שיש לאפשר לבן השנתיים וחצי ליצור קשר עם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו, ושהמשך הנתק גורם לפגיעה בו.
בעלות מעמד שווה
השופטת נוס הסבירה שהפסיקה הנוגעת לזכויות אם יולדת לעומת אם גנטית קובעת ש"לא ניתן לומר כי ככלל האחת עדיפה על חברתה", וכי "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על-פי נסיבות העניין ופרטיו".
במסגרת זו הדפה השופטת - בזהירות המתבקשת, משמדובר בהליך זמני - את טענת בעלת הביצית לפיה זוגתה לשעבר שימשה כפונדקאית בלבד עבור הפעוט. "מבלי לקבוע מסמרות בעניין ההליכים העיקריים", כתבה, "התובעת הוכיחה כי בפיה עילת תביעה לכאורה, וכי גרסת הנתבעת כפי שהונחה בפני בית המשפט - אינה נקייה מספקות".
ברמת התוצאה אימצה השופטת את עמדת בעלות המקצוע, לפיה יש לפעול לחידוש הקשר בין הפעוט לבין מי שנשאה אותו ברחמה, ילדה אותו ואף הניקה אותו למשך למעלה מחצי שנה. "סבורני כי טובת הקטין, המשמשת נר לרגלי בית המשפט בהליכים אלה, היא כי יחודש לאלתר הקשר בינו לבין התובעת, ואין להאריך את הנתק בין השניים עד להכרעה בהליכים", נכתב.
לפיכך נקבע שהתובעת והפעוט ייפגשו בהתאם למתווה עליו הומלץ בתסקיר: תחילה במרכז הקשר תחת פיקוח גורמי מקצוע ובהמשך, ככל שהביקורים יהיו מוצלחים, אף מחוץ אליו. השופטת הסמיכה את העו"ס להרחיב את זמני השהות ככל שתמצא לנכון, וזאת למשך שנתיים ממועד החלטתה.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי קדמי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שירה שואף דגן
- אפוט' לדין: עו"ד אסנת פרינץ ועו"ד טלי ברמן
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.