- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סלקום סירבה להפסיק לשלוח פרסומות כיוון שהלקוח אינו בעל הקו-האם תפצה?
לפסק הדין בעניין גלזנר נ' סלקום ישראל בע"מ
עובד של ידיעות אחרונות ביקש מסלקום להפסיק לשלוח לו פרסומות ב sms. סלקום סירבה לבקשה בטענה כי עליה לקבל אישור של בעל הקו- העיתון. ביהמ"ש קבע כי סלקום לא הייתה רשאית לסרב לבקשה, וחייב אותה בפיצוי של 2,100 שקל.
עובד בעיתון ידיעות אחרונות שמחזיק בטלפון נייד ששייך לעיתון, ביקש מסלקום להפסיק לשלוח לו פרסומות ב SMS, ולמרות זאת, לטענתו, המשיכה סלקום לשלוח לו שלושה מסרוני פרסומת, בהם פרסמה את עצמה. לפיכך, הגיש נגדה תביעה לפיצוי לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה.
סלקום הודתה בכך ששלחה את המסרונים, אך טענה כי לא יכולה הייתה להיענות לבקשת התובע, כיוון שאינו בעל הקו, והיא הייתה זקוקה להוראה מפורשת מהעיתון.
השופט יוסי טורס קיבל את התביעה. נפסק, כי על פי החוק, אשר מטרתו למנוע מהציבור להפוך ל'קהל שבוי של מפרסמים', הייתה מחוייבת סלקום להיענות לבקשת התובע, באשר הוא הנמען הישיר של ההודעות והוא זה שסבל מהן, ולא העיתון.
"טול מצב בו מונחות פרסומות רבות בתיבת הדואר (הממשית ולא הוירטואלית) של אדם בדירה שכורה." כתב השופט, "בהנתן שקיים חוק המאפשר ל'נמען' לדרוש מהמפרסם להפסיק להניח פרסומות בתיבת הדואר, היתכן לומר כי רק לבעל הבית (בעל הזכות הקניינית) הזכות לבקש להפסיק את הנחת המסר הפרסומי המטריד? האין זה ברור כי אם רואה החוק לאפשר דרישה לחדול מכך, זכות זו חייבת להיות מוענקת למוטרד בפועל ללא קשר לבעלות הקניינית".
נפסק, כי במקרה זה, סלקום ניצלה את העובדה שהיא גם בעלת הרשת וגם המפרסמת, שכן הפרסומות ששלחה לתובע הן פרסומות עצמיות, ולא ייתכן כי כמפרסמת, היא תסרב לבקשת הנמען להפסיק לקבל את הפרסומות.
השופט ציין, כי לא התעלם מטענת סלקום, כי היא חייבת לקבל את אישור בעל הקו, אך קבע, כי ההסכם עם העיתון לא יכול לגבור על החוק, ובכך לגרום לפגיעה בתובע, שכלל אינו צד להסכם.
"יש לראות לחומרה העובדה שהתובע ביקש שיופסק משלוח הודעות הפרסום למכשירו, אך הנתבעת לא עשתה כן.", כתב השופט, אולם הוסיף כי בעת פסיקת הפיצוי יש גם להתייחס לכך, שסלקום טעתה באמת ובתמים בפרשנות החוק, לפיכך נפסק, כי סלקום תפצה את הלקוח ב 2,100 שקל ( 700 שקל על כל הודעה), ותשלם לו הוצאות משפט של 400 שקל.
לפסק הדין בעניין גלזנר נ' סלקום ישראל בע"מ
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
