סלקום התקשרה בעסקה מזויפת, ותפצה את הקורבן

ככל הנראה, מישהו זייף את זהותו, התקשר בשמה של אישה תמימה עם החברה והותיר אחריו חוב. השופט קבע שסלקום התרשלה, אך הייתה לו ביקורת גם על התובעת.

לדברי האישה, יום בהיר אחד נחסם לה השימוש בכרטיסי האשראי. לאחר שערכה בירור עם חברת איסוף נתוני האשראי הסתבר לה להפתעתה שיש לה חוב לסלקום אף שכלל אינה לקוחה שלה. רק כעבור כמה שבועות, שיחות רבות ופנייה מצד עורך דין ששכרה, קיבלה הודעה שה"תיק" שלה בסלקום נסגר.

לייעוץ בענייני צרכנות:

עו"ד דיני צרכנות

לאחר עיון בחשבוניות, התברר שמישהו התחזה והתקשר עם סלקום בשמה. הפרטים בחשבונית לא היו מדויקים – לא השם, לא החתימה ולא הכתובת – ואף התשלומים נפרעו על ידי אמצעי תשלום אחר. 

בעקבות המקרה הגישה האישה תלונה במשטרה על זיוף וכן תביעה בבית משפט השלום בחיפה, בה דרשה פיצויים בסך 146,000 שקל, גם בעילת הרשלנות וגם לפי חוק הגנת הצרכן.

היא טענה שסלקום התרשלה בשלושה מובנים: בעת רישומה כלקוחה על בסיס נתונים לא מאומתים, ממועד משלוח ההתראה ועד ההודעה על סגירת התיק ביום, וכן ממועד זה ועד הסרת הרישום אצל חברת נתוני האשראי כחצי שנה אחר כך.

לטענתה, התנהלות זו גרמה לה לטרחה רבה, הפסד ימי עבודה, הוצאות על שכירת עו"ד ונזקים כספיים אחרים כתוצאה מהגבלת כרטיסי האשראי.

סלקום הסבירה את השתלשלות המקרה: ב-2011 נרשמו ושולמו עסקאות בשמה של התובעת. במרץ 2012 מספרי הטלפון נוידו לחברה אחרת, והתובעת המשיכה להיות מחויבת בעלות הציוד שנרכש. שלושה חודשים אחר כך בוטלה ההרשאה בכרטיסי האשראי באמצעותם שולמו החשבונות, ועל כן יתרת החוב הועברה לטיפול עורך דין.

עוד נטען, בין היתר, כי התובעת לא הוכיחה שכרטיסי האשראי שלה נחסמו ובכלל שנגרם לה נזק כלשהו.

תביעה מופרזת

השופט אפרים צ'יזיק הבהיר כי התובעת אינה נחשבת "צרכן". היא לא קנתה נכס ולא קיבלה שירות, ולפיכך חוק הגנת הצרכן אינו רלוונטי.

 עם זאת, השופט קבע שהתובעת זכאית לפיצוי לפי עוולת הרשלנות. "ככל שהצליח מאן דהוא לקבל שירותים מאת התובעת תוך שימוש בפרטים המזהים של התובעת, הרי שהנתבעת התרשלה, אלא אם תוכיח כי עשתה כל הנדרש, כעוסק סביר, להבטיח כי דבר שכזה לא יתרחש", הבהיר השופט.

אלא שבמקרה הזה, העיר השופט, סלקום לא הביאה כל ראיה לגבי נסיבות ההתקשרות – נציג המכירות, אופן ביצוע העסקה או נסיבות כריתת ההסכם.

בנוסף, השופט קבע שסלקום התרשלה בכך שהעבירה את המידע לספק נתוני האשראי רק אחרי מספר חודשים. לטעמו, במקרים כאלה יש לעדכן את חברת נתוני האשראי תוך 30 יום.

ואולם, בכל הקשור לנזק, השופט סבר שהתובעת טענה לנזקים בלתי סבירים. התובעת לא הציגה אפילו מסמך אחד שלפיו השימוש שלה בכרטיסי אשראי הוגבל, וטענותיה בעניין זה "רחוקות מכל היגיון", שכן הגבלת שימוש בכרטיס אשראי ניתן להטיל רק על חייבים מוגבלים או חייבים המשתמטים מחובות לפי חוק הוצאה לפועל.

בסופו של דבר, השופט קבע שסלקום תשלם לתובעת פיצוי בסך 6,000 שקל על עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה, ו-2,400 שקל עבור כספים עבור שירותי עורך דין.

בנוסף נקבע כי סלקום תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 שקל. בהקשר זה ציין השופט כי אין הצדקה לחייב את סלקום בכל הוצאות המשפט, כיוון שמדובר בתביעה "מופרזת ולא פרופורציונאלית".

• ב"כ התובעת: עו"ד י. שמחון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ה. חזאן

* עו"ד אשר אביטן עוסק בדיני נזיקין 

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.