סירבה לחתום על הסכם פירוק שיתוף - בית המשפט התערב

בעלת זכויות בקרקע בפתח תקווה טענה שמצבה הכלכלי קשה, ולכן היא ממאנת לשאת בעלויות ההליך היקר שיזמו הבעלים הנוספים. שופטת חייבה אותה

חרף סירובה: בעלת זכויות בקרקעבפתח תקווה תחויב לחתום על הסכם לפירוק שיתוף, אליו הגיעו יתר בעלי הזכויות - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד. השופטת הלית סילש הדגישה כי משאין מחלוקת ביחס לגודל השטח המוקנה לאישה מתוך המקרקעין, טענתה כי מצבה הכלכלי מורכב ומונע ממנה לשאת בעלות ההליך אינה רלוונטית. 

מדובר בקרקע ברחוב מנחם רצון שבפתח תקווה הכוללת מספר בעלי זכויות, ביניהם זוג שהתגרש ב-1997. בסוף הליך בבית המשפט למשפחה נקבע שיבוצע פירוק שיתוף בין השניים בקשר לחלק הקרקע שיוחד להם, בגודל 305 מ"ר, כלומר 152.5 מ"ר לכל אחד.

בתווך, בספטמבר 2023, הגיש אחד מחוכרי הקרקע את התביעה למחוזי, לאכיפת הסכם כלשהו ביחס לקרקע, אליה הוגשה תביעה שכנגד מטעם בעלי זכויות אחרים - ביניהם הגרוש. התובעים שכנגד, שיוצגו על-ידי עו"ד רפי שפטר, עתרו להורות על פירוק שיתוף בקרקע, באופן שחלקה אחת תשתרע על 988 מ"ר, חלקה נוספת על 856 מ"ר, ואילו השלישית - בגודל 41 מ"ר - תיוחד לעיריית פתח תקווה.

בהמשך, בינואר האחרון, הוצג לבית המשפט הסכם פשרה עדכני אליו הגיעו כלל החוכרים, למעט הגרושה, בקשר לפירוק השיתוף. האישה, אותה ייצגה עו"ד מיכל מוזס, טענה בין השאר שמצבה הכלכלי מורכב, באופן המונע ממנה לשאת בעלויות ההליך. עוד נטען שתוכן ההסכם לקוי ושלא נתונה לבית המשפט הסמכות לחייבה לחתום עליו.

אין זכויות בלי חובות

השופטת סילש הדגישה כי אין למעשה מחלוקת בין כלל בעלי הזכויות, שחלקה של האישה בקרקע הוא 152.5 מ"ר - שטח עליו בנוי בית מגורים. היא ציינה כי שעה שקיימת בהירות בקשר לחלקו של כל אחד מהצדדים בקרקע - הרי שדי בכך על מנת להורות על פירוק השיתוף.

בתוך כך דחתה השופטת את ניסיון האישה לחמוק משיתוף פעולה עם ההליך בטענה לחסרון כיס. "אין אני מתעלמת מטענותיה של הנתבעת שכנגד באשר למצבה הכלכלי, ואולם אין בידי בית המשפט מידע פיננסי המתייחס למצבם של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, וחשוב מכך – אין אדם יכול לאחוז בטענותיו בדבר קיומן של זכויות, מבלי שיהא נכון לשאת בחובות הנובעות מהן", כתבה.

בהקשר לכך הבהירה השופטת כי בהינתן שהוחלט על פירוק שיתוף, אשר לצורך ביצועו תידרשה הוצאת כספים לטובת גורמים כאלה ואחרים, כמו למודד או לרשות מקרקעי ישראל - "אין מקום להורות כי בעלי הזכויות האחרים יישאו על גבם את תשלום חלקה של הנתבעת שכנגד".

לקראת סיום הטיחה השופטת ביקורת נוקבת על האישה, שעיכבה את בירור התביעה שלא לצורך, תוך הצגת הסתייגויות כלליות, סתמיות ובלתי רלוונטיות להסכם הפשרה שעמד על המדוכה. בסופו של יום קבעה השופטת שתוך שבוע מקבלת הסכם פשרה מתוקן אותו יגישו התובעים שכנגד - תידרש האישה לחתום עליו, כמו גם על יתר מסמכיו הנלווים. בנוסף הושתו עליה 20,000 שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעים שכנגד: עו"ד רפי שפטר
• ב"כ הנתבעת שכנגד 4: עו"ד מיכל מוזס

לפסק הדין בתיק ת"א 4908-09-23

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.