דיירת מוגנת נפטרה – בעלי הנכס הצליחו לפנות את בתה

הבת טענה כי גרה עם אמה בשנתיים וחצי האחרונות לחייה כך שלא ניתן לפנותה מהנכס. שלל הראיות הובילו את השופט למסקנה שהבת התגוררה בדירה אחרת

השופט מוחמד חאג׳ יחיא קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגישו 11 אנשים שירשו נכס נגד בתה של הדיירת המוגנת שגרה בדירה. הבת טענה שזכות הדיירות המוגנת של אמה עברה אליה שכן היא גרה עמה בתקופה שלפני מותה. על בסיס העדויות בתיק, בין היתר של אחיותיה של הנתבעת, קבע השופט כי הנתבעת אמנם התגוררה עם האם לסירוגין אך עזבה את הדירה כשמצבה הרפואי התדרדר.

התובעים ירשו את הדירה אותה שכרה אמה של הנתבעת ב-1989 בדמי מפתח בהתאם להוראות חוק הגנת הדייר. האם נפטרה באוקטובר 2017. 

הנתבעת גרה בדירה לסירוגין. היא הצהירה כי גרה בדירה עם נישואיה ב-1991 ולאחר הליך גירושין שבה לדירה בסוף חודש אפריל 2015. מאז לדבריה, היא גרה שם ברציפות. על בסיס זה טענה הנתבעת כי היא דיירת "נגזרת" לאחר פטירת אמה שהיא הדיירת המקורית לכן היא נהנית מההגנה מפני פינוי.

התובעים טענו שהנתבעת אינה דיירת נגזרת ולא התקיימו התנאים הקבועים בחוק לשם כך. לגרסתם, בתקופה שקדמה לפטירת האם, הנתבעת עברה לגור עם בן זוגה בעיר אחרת. התובעים ציינו כי מרבית עדויות עדי הנתבעת היו מגמתיות ועלו בהן סתירות, כאשר בכולן אין כדי להוות עדות חד-משמעית לכך שהיא המשיכה להתגורר בדירה לפני פטירת המנוחה.

הנתבעת השיבה כי מכל העדויות עלה שהיה לה חדר בדירת אמה בשנתיים וחצי שקדמו לפטירתה. ילדיה הגיעו לשהות עמה בדירה והיו לה שם חפצים, כולל ארון בגדים. היא הוסיפה כי ערכה מכירות בגדים בדירה בתקופה הרלבנטית וכביסתה נתלתה בחצר הדירה. לטענתה, אין בעובדה מעת לעת נסעה לחבר שלה כדי לשלול את מגוריה בדירה. היא ציינה כי הקשר בינה לבין החבר מוגבל ואין לה מפתח לדירתו.

כמו תיירת

השופט מוחמד חאג' יחיא מבית משפט השלום בירושלים הבהיר כי לפי חוק הגנת הדייר אם אין בן זוג, ילדי הדייר יהיו לדיירים מוגנים בתנאי שגרו בדירה יחד אתו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו ולא הייתה להם דירה אחרת. 

הוא קבע שהנתבעת לא עמדה בתנאים אלה. השופט כתב כי אחיותיה של הנתבעת העידו שכשנתיים לפני פטירת האם עברה הנתבעת הליך גירושין קשה ונקלעה למשבר כלכלי. באותה תקופה, אמן שהייתה קשישה, גרה לבד. הן סברו שטוב יהיה אם הנתבעת תעבור לגור עם האם וכך היה. ואולם, הנתבעת וילדיה מיררו את חיי האם ובתקופה זו היא הייתה אומללה. 

בשלב מסוים האם חלתה במחלה קשה וכשנה לפני פטירת המנוחה הודיעה הנתבעת שהיא עוזבת את הדירה לטובת מגורים עם בן זוגה. בשלב זה אירע ״פיצוץ״ ביחסים המשפחתיים. לאחר מכן הנתבעת הגיעה לדירה רק כדי למלא את חלקה בתורנות ההשגחה על האם. 

השופט נתן אמון בעדות האחיות וקבע שלא ניתן לקבוע שהנתבעת גרה בדירת האם באופן רצוץ בחצי השנה לפני פטירתה. 

בנסיבות אלה הוא קיבל את התביעה והורה לנתבעת להתפנות מהנכס. 

הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל. 

• ב״כ התובעים: עו"ד יורם ספרן
• ב״כ הנתבעת: עו"ד אורי שפאר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין