סירב לטיפול הרפואי ומת כעבור זמן קצר- ביה"ח אחראי?

ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-

לפסק הדין בעניין עיזבון פלוני ואח' נ' משרד הבריאות- המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי

בתביעת רשלנות רפואית שהגישה אשת המנוח נגד בית החולים איכילוב, היא טענה, כי הטיפול הלקוי שקיבל הוא שהביא למותו בטרם עת. מנגד טען ביה"ח, כי המנוח סירב להישמע להוראות הרופאה. על מי מוטלת האחריות למותו אם כך?

אדם שסבל מבעיות לב הגיע לבית חולים איכילוב בשל כאבים בחזה וקוצר נשימה, כשהוא מלווה באשתו. בעקבות ממצאי בדיקתו, שלא היו חמורים במיוחד, הוחלט לאשפז אותו במחלקה הפנימית. החולה, שהיה עצבני וחרד, ביקש לצאת עם אשתו לטיול על מנת להירגע, אולם עם שובו, החלה הידרדרות מהירה במצבו, שהובילה בסופו של דבר למותו.

בתביעה שהגישו עזבונו ואשתו לבית משפט השלום בתל אביב נגד משרד הבריאות, מפעיל בית החולים, נטען כי רשלנות הצוות הרפואי היא שגרמה למות החולה.

האישה טענה, כי למרות שבעלה היה חולה לב, הוחלט לאשפז אותו במחלקה הפנימית ולא בקרדיולוגית. עוד טענה, כי בעלה ביקש להשתחרר כל הזמן, כיוון שלא ניתן לו טיפול רפואי ראוי, וכי הצוות התרשל כשלא השגיח עליו כיאות ולא ווידא שהוא מחובר כל הזמן למוניטור.

עוד טענה, כי הרופאה אישרה לבעלה לצאת לטיול מבלי להדריכו ומבלי להגבילו בזמן, וכי עם חזרתו מהטיול, שעה שהיה כבר במצב גרוע לא קיבל טיפול מהיר.

הרופאה שטיפלה במנוח, מתמחה ברפואה פנימית, העידה כי לאחר שהתייעצה עם קרדיולוג, הורתה להעביר את המנוח לחדר מוניטורים, על מנת שניתן יהיה לעקוב באופן רציף אחר קצב ליבו. אולם, המנוח, שהתלונן כי השהייה בחדר גורמת לו לחרדה, דרש לעבור חדר ואיים שאחרת יעזוב את בית החולים.

בסופו של דבר, טענה הרופאה, כי נאלצה לערוך אתו "עסקה", לפיה, תעביר אותו לחדר ללא השגחה, בכפוף להבטחתו להתחבר למוניטור. באשר לטיול טענה, כי היא אישרה למנוח ואשתו לצאת לטיול קצר בלבד במחלקה. למרות זאת, חזרו המנוח ואשתו מטיול שערכו בחוץ, בחלוף כשעה.

לפיכך טען בית החולים, כי פעל בסבירות, בהתחשב בכך שהמנוח לא אפשר להשגיח עליו ולא נשמע להוראות.

טיפול מיטבי בהתחשב בסרבנות החולה

השופטת יעל הניג דחתה את התביעה. נקבע, כי מאחר שממצאי הבדיקות במיון לא הראו כי המנוח סובל מהפרעה חמורה בקצב הלב, לא הייתה כל מניעה לאשפז אותו במחלקה הפנימית, אשר מקבלת ייעוץ מקרדיולוג ויש בה מכשירי ניטור בהשגחה מתמדת.

כן נקבע, כי יש להעדיף את עדות הרופאה על פני זו של אשת המנוח, אשר עדותה לקתה בהפרזות וסתירות.
בהתאם, נפסק, כי הרופאה עשתה ככל יכולתה בכדי לגרום למנוח להישאר באשפוז ולהיות מחובר למוניטור באופן רציף. עוד נפסק, כי ההקלות בטיפול בוצעו כדי להפיס את דעתו ובשעה שמצבו היה תקין.

אולם, המנוח ואשתו, שהייתה עמו כל אותה עת, סירבו להישמע להוראות הרופאה. המנוח לא התחבר למוניטור כפי שהתחייב, ובכך הפריע להשגחה תקינה על קצב ליבו, ואף יצא עם אשתו לטיול ארוך מחוץ לכותלי המחלקה, בניגוד מוחלט להמלצת הרופאה.

לפיכך נפסק, כי הצוות הרפואי נהג בסבירות, ויתרה מזו- למרות סרבנות המנוח, ניסה להעניק לו טיפול מיטבי, כאשר הרופאה המטפלת גילתה רגישות למצב המנוח, והשקיעה מאמצים עילאיים כדי להשאירו בבית החולים תחת השגחה.

התביעה נדחתה כאמור, ועזבון המנוח ואשתו חויבו לשלם למשרד הבריאות הוצאות משפט של 20 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.

עו"ד ד"ר זמי מור מילברג, העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, מסביר, כי "על תובעים בעילת רשלנות רפואית לדעת ולהפנים, שלא כל מקרה מוות, לדאבוננו הרב, ייחשב מבחינה משפטית כרשלנות רפואית".

"במקרה זה, נגרם האירוע המצב בשל סרבנות המנוח. חוק זכויות החולה אינו מאפשר לרופא לכפות על חולה חיבור למכשירים ללא הסכמתו, אלא במקרה של סכנה חמורה ובאישור וועדת האתיקה. ייתכן, שבמקרה זה, מאחר שהמנוח הביע סרבנות גם באשפוזים קודמים, היה צורך לכנס את הוועדה, על מנת שזו תחייב לחברו למוניטור על מנת להציל את חייו".

• ב"כ התובעים: עו"ד זינגל, עו"ד אזולאי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בוקשטיין

לפסק הדין בעניין עיזבון פלוני ואח' נ' משרד הבריאות- המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי

למדור: רפואה ומשפט

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.