- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נפצע כשקפץ למי הכינרת וישלם 20 אלף שקל
צעיר שרחץ להנאתו בכינרת לא תיאר לעצמו שכך יסתיים הבילוי: הוא קפץ ממתקן מתכת שהיה במים ונפצע כשפגע בקרקעית. על אף פציעתו, נדחתה התביעה שהגיש נגד בעלי ומחזיקי החוף, והוא חויב בהוצאות.
בספטמבר 2004 רחץ להנאתו צעיר במימי הכינרת, בחוף הסמוך לקיבוץ אפיקים. כאשר קפץ ממתקן מתכת צף שהיה במקום, הוא נפגע בראשו ובצווארו מקרקעית הכינרת, וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בחוליות והוא אושפז למשך שבוע. לדבריו, הוא נאלץ לעבור טיפולי פיזיותרפיה וסבל מכאבים בצוואר ובעמוד השדרה.
משכך, הגיש הצעיר תביעה נגד קיבוץ אפיקים, המועצה האזורית עמק הירדן, קיבוץ האון – שבתחומי שליטתו מצויים החוף ומתקן המתכת, ונגד חברת ביטוח חקלאי – שביטחה באותו מועד את קיבוץ אפיקים.
לטענת התובע, הנתבעים התרשלו בכך שמיקמו את מתקן המתכת במקום מסוכן, מבלי לתת דעתם להשלכות של מיקומו במקום שבו המים רדודים. עוד טען התובע, כי הנתבעים לא מנעו מהמתרחצים והמבקרים בחוף את השימוש במתקן, ועל אף הסכנה הטמונה בו לא גידרו אותו ולא הציבו אמצעים לשמירת הבטיחות.
הנתבעים התנערו מאחריותם וטענו כי רצועת החוף אינה בשליטתם או בחזקתם, וכי מדובר בחוף שאינו מוכרז והרחצה בו אסורה. המועצה האזורית הוסיפה וטענה כי החוף הוא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל וכי משרד הפנים הוא האחראי על הסדרת מקומות הרחצה, והגישה נגדם הודעת צד שלישי.
משרד הפנים והמינהל הפנו אצבע מאשימה לנתבעים וטענו, שהמועצה האזורית ככל הנראה אפשרה לקיבוץ אפיקים להשתלט על החוף המצוי בתחומה, ולכן היא והקיבוץ הם האחראיים הבלעדיים על הבטיחות בחוף. עוד טענו, כי משום שמדובר בחוף שאינו מוכרז, לא חלה חובת הפיקוח על משרד הפנים.
נפגע בגלל היסח הדעת
השופטת סיגל רסלר-זכאי קבעה שהתובע לא הוכיח קיומו של מפגע כלשהו שממנו טען שנחבל, ולא הוכיח כי היה על מי מהנתבעים לנקוט באמצעי כלשהו כדי להזהיר אותו או למנוע ממנו וממתרחצים אחרים את הפגיעה. לדברי השופטת, הפגיעה התרחשה ככל הנראה בשל פעולה שעשה התובע בהיסח הדעת.
עוד קבעה השופטת, שהרחצה בחוף אינה אסורה ואין כל ראיה לכך שהיא מסוכנת, ושהתובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים התרשלו או כי האחריות לנזקיו מוטלת עליהם. על כן, השופטת דחתה את התביעה, כמו גם את הודעות צד שלישי ורביעי. התובע חויב בהוצאות של 20 אלף שקל, והמועצה האזורית תישא בהוצאות של 5,000 שקל.
לדברי עו"ד מיטל ניסן העוסקת בדיני נזיקין, פסק הדין נותן אות אזהרה לתובעים בתביעות מעין אלו. בטרם מגישים תביעת נזיקין, חשוב לבחון את הראיות שיש לתובע ביחד עם הנזק. "במקרה זה, ביהמ"ש התרשם כי הפגיעה התרחשה ככל הנראה בשל פעולה שעשה התובע בהיסח הדעת", מוסיפה עו"ד ניסן, "ולאחר שקבע שלא הוכחה רשלנות מצד הנתבעים, חייב בהוצאות גבוהות למדי".
- ב"כ התובע: עו"ד בלגה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מוסקונה, עו"ד דביר, עו"ד נרי
*המגיבה לא ייצגה בתיק.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
פסקי דין קשורים
קטגוריות
תגובות
- 1

ביטוח חקלאי
ביטוח חקלאי אינה חברה בע"מ אלא אגודה שיתופית, עו"ד אלכס טלמורבעיתיות
מהדיווח -שמטבע הדברים אינו מלא ולא יכול להיות מלא-לא ברורמדוע התעלמה לכאורה השופטת מכך שעצם הצבתושל מתקן קפיצה מהוה מצג מצד הגורם שהציב אותו שניתן לקפוץ ממנו.