נפגע תאונה שנהג בלי רישיון יפוצה בכל זאת, כי לא ידע על הפסילה

הנהג נפגע בתאונה לפני כארבע שנים ושבר את קרסולו. מבטחת הרכב שומרה טענה שאין כיסוי ביטוחי אך נדחתה לאחר שלא הצליחה להוכיח שהצעיר קיבל לידיו את הודעת הפסילה.

במאי 2013 נפגע צעיר כבן 30 בתאונה כשאיבד את השליטה על רכבו והתנגש בעמוד תאורה. לאחר התאונה הוא פונה לבית חולים בנהריה שם אובחן אצלו שבר בעקב.

כשנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד מבטחת הרכב "שומרה".

המבטחת טענה להגנתה שהצעיר אינו זכאי לפיצויים מאחר שבזמן התאונה נהג ללא רישיון תקף. לדבריה, כבר בחודש ינואר 2013 רישיונו של התובע נשלל לאחר שצבר עבירות תנועה רבות והודעה על כך נשלחה אליו ממשרד הרישוי באמצעות דואר שליחים רשום.

התובע טען מצדו שלפני התאונה לא היה מודע לכך שרישיונו נשלל והוא מעולם לא קיבל על כך הודעה. לדבריו, רק כחודש לאחר התאונה הוא גילה את דבר הפסילה במקרה, כששוטר עצר אותו לבדיקה שגרתית.

על רקע המחלוקת בשאלת האחריות קבע השופט אבישי רובס מבית משפט השלום בחיפה שהדיון יפוצל כך שבשלב הראשון תיבחן שאלת החבות ורק אם ייקבע שיש כיסוי ביטוחי ייבחן היקף הפיצוי.  

נמסר לבעלת הבית

בפתח דבריו הזכיר השופט רובס כי מטרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא להעניק פיצוי לכל מי שנפגע בתאונה ללא קשר למידת אשמתו. השופט הבהיר שאמנם בדרך כלל מי שנהג ברכב ללא רישיון אינו זכאי לפיצוי אך לנוכח תכליתו הסוציאלית של החוק יש לפרש חריג זה בצמצום.

לדבריו, בשל השאיפה להעניק פיצוי לכל נפגע ועל רקע העונש הפלילי הנלווה לנהיגה ללא רישיון, הפסיקה קבעה שעל מנת שפסילה תיכנס לתוקף יש צורך במסירת "הודעה של ממש" לבעל הרישיון. כלומר, יש למסור את ההודעה לבעל הרישיון באופן אישי, או לקרוב משפחתו שגר עמו.

השופט כתב שמחומר הראיות עלה שמי שחתומה על הודעת הפסילה שנשלחה לתובע היא בעלת הבית שלו (שגרה בסמוך אליו) שלא הייתה מורשית לקבל עבורו דברי דואר רשומים. בעדותה, היא לא זכרה אם מסרה את המכתב לתובע ורק שיערה שעשתה כן "משום שלא הייתה סיבה שתשאיר אצלה את המכתב".

בנוסף, התגלתה סתירה פנימית במסמכים שהוגשו מטעם משרד התחבורה והתאריכים שצוינו בהם לא היו הגיוניים שכן עולה מהם שהודעת הפסילה הונפקה רק אחרי שנשלחה לתובע בדואר.

עוד לדבריו, המסמכים שצורפו היו חסרים ואינם כוללים עותק של הודעת הפסילה או של המכתב עצמו שנשלח כביכול לתובע.

השופט ציין שטענתו של התובע כי גילה שרישיונו נפסל רק בחודש יוני 2013 הגיונית ואמינה שכן באותו חודש הוא פנה למשרד הרישוי כדי להסדיר את הנושא. 

בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבעת לא הוכיחה שהודעת הפסילה נמסרה לתובע לפני לתאונה ולכן אין לשלול ממנו פיצויים.

השופט חייב את הנתבעת בהוצאות של 5,000 שקל וקבע שהתיק ימשיך להתברר בשאלת היקף הפיצוי. 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין