ילדים שנושלו מהירושה טענו שהצוואה מזויפת

בית המשפט דחה את טענת הילדים וקבע כי בחירתו של אביהם להעניק את רכושו לזוגתו לאחר שנים ארוכות של נתק מהם – הגיונית

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה בקשה לביטול צו קיום צוואה שהגישו ילדיו של מנוח שנישל אותם מהירושה וציווה את כל רכושו לבת זוגו. השופט אריאל ממן לא קיבל את עמדת המומחית בתחום הגרפולוגיה שאמרה כי החתימות בצוואה זויפו, אלא אימץ את עמדת הנוטריון שאישר כי מדובר בחתימות אותנטיות של המנוח. הוא קבע שהצוואה תקוים ופסק למבקשים הוצאות.

המנוח התגרש מאימם של המבקשים 20 שנה לפני שנפטר והחל בזוגיות עם אישה חדשה (המשיבה בהליך). בצוואה שערך בפני נוטריון כשנתיים לפני שנפטר, המנוח ציווה את כל רכושו למשיבה, אותה כינה בצוואה "חברתי לחיים – אשתי". זמן קצר לאחר פטירתו ניתן צו לקיום הצוואה, ובסמוך לכך הוגשה בקשת ילדיו (המבקשים) לביטול הצו.

במסגרת הבקשה טענו המבקשים שתי טענות מרכזיות. האחת, שהחתימה על גבי הצוואה מזויפת. בהקשר לכך הם הפנו לחוות דעת של גרפולוגית שבית המשפט מינה, שהגיעה למסקנה שהחתימה על הצוואה לא נכתבה על ידי אביהם.

טענתם השנייה הייתה שהצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי של אביהם, שכן לא ייתכן שבחר לנשל את שלושת ילדיו מהירושה.

מנגד טענה המשיבה כי בחירתו של המנוח לצוות את כל רכושו לה נבעה מאכזבתו מילדיו. לדבריה, לאחר שהמנוח התגרש מאימם הם "בחרו צד" וניתקו קשר עימו, ולכן הוא בחר שלא להוריש להם כלום.

לא מדע מדויק

כבר בפתח פסק הדין ציין השופט ממן כי במקרה זה ישנו נטל מוגבר על המבקשים, מכיוון שמדובר בצוואה שנערכה בפני נוטריון ("צוואה בפני רשות").

בהמשך הוא קבע שהמבקשים לא עמדו בנטל. הוא ציין כי בחקירת הנוטריון בבית המשפט, המבקשים נמנעו מלשאול אותו שאלות מסויימות ולא דרשו ממנו להציג מסמכים מקוריים שהיו יכולים לשפוך אור על נסיבות עריכת הצוואה ולסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת.

יתרה מכך, השופט כתב כי האמין לעדות הנוטריון, שסיפר כי הציע למנוח לשלב בצוואה התייחסות כלשהי לילדיו אך המנוח סירב לכך בתוקף משום שילדיו הזניחו אותו. הנוטריון הוסיף כי יש לו ניסיון של עשרות שנים כעורך דין ונוטריון והוא מעולם לא אישר חתימה שלא בפניו.

בעניין זה ציין השופט כי במהלך הדיון נשמעה הקלטה של המנוח חודשים ספורים לפני מותו, בה אמר על ילדיו, בין היתר, כי הוא "לא רוצה לראות את הפרצוף שלהם" וכי הוא "שקט עם עצמו" (ככל הנראה בבחירתו לנשל אותם מירושתו).

לדברי השופט, אמירותיו החד משמעיות של המנוח מלמדות על הלך רוחו השלילי כלפי ילדיו בערוב ימיו, שהוביל אותו לבסוף לנשלם מהירושה.

השופט לא התעלם מעמדת הגרפולוגית, אך ציין שיש לתת לה משקל מוגבל מכיוון שלא מדובר במדע מדויק. הוא נימק כי השינויים שעלו מהשוואת כתב ידו של המנוח לחתימתו בצוואה לא נבעו בהכרח בגלל זיוף, אלא ייתכן שקרו בגלל מצב רגשי, נפשי או פיזי בו היה שרוי המנוח בזמן החתימה.

לפיכך השופט דחה את הבקשה והורה כי צוואת המנוח תקוים. הוא פסק לטובת המשיבה הוצאות בסך 20,000 שקל.

• ב"כ המבקשים: עו"ד ג'רפי תמיר
• ב"כ המשיבה: עו"ד שי קופרשטיין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין