פסק הדין למזונות קבע שבמועד הראשון בו אפשר לשלב את הילד בגן עירוני, התשלום יופחת בהתאם. שלוש ערכאות דנו בשאלה האם האב צריך לשאת בעלויות בשל החלטתה החד-צדדית של האם להשאיר את הילד שנה נוספת במשפחתון פרטי.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה ערעור של אב לילד כבן 4, וקבע כי בית המשפט למשפחה לא היה מוסמך לחייב אותו לשאת בחצי מעלות גן פרטי בו התחנך הילד בשנת הלימודים 2017-2018 אף שבשלב זה כבר היה אפשר לרשום אותו לגן עירוני.
לפני כ-3 שנים ניתן פסק דין למזונות שחייב את האב להשתתף בחצי מעלויות הגן של בנו - בשלב הראשון תהיה זו מחצית שכר הלימוד בגן פרטי אך מהמועד הראשון בו אפשר יהיה לשלב את הילד בגן עירייה, התשלום יעודכן בהתאם.
ואכן, כשהילד הגיע לגיל 3 האם רשמה אותו לגן עירוני אבל לאחר מכן היא קיבלה את המלצת מנהלת הגן הפרטי ומרפאה בעיסוק להשאיר אותו במשפחתון שנה נוספת משום שאינו בשל עדיין למעבר. חשוב לציין שאת ההחלטה הזו היא לקחה מבלי להתייעץ עם האב וללא הסכמתו.
בשנה שעברה רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשת האם לגבות מהאב חצי מהעלות השנתית של הגן הפרטי שסירב לשלם. הרשם הבהיר כי אינו יכול לקרוא לתוך פסק הדין למזונות מה שאין בו, והרי נכתב בו במפורש כי מרגע שניתן לרשום את הילד לגן עירוני החיוב של האב יופחת.
החלטה זו התהפכה בערעור שהגישה האם לבית המשפט למשפחה, שקבע כי רשם ההוצאה לפועל צדק באופן עקרוני כיוון שהוא אכן לא מוסמך לפרש פסק דין למזונות. ואולם, לבית המשפט יש סמכות כזו והוא סבור היה שהמבחן של "המועד הראשון" צריך להתפרש באופן מהותי, בהתאם לטובת הילד.
עניין של פרוצדורה
אלא שהשופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש האב, וקבע כי בית המשפט למשפחה לא היה מוסמך לפרש את פסק הדין למזונות במסגרת הליך ערעור על החלטת רשם הוצא לפועל.
השופט הסביר כי מבחינה הפרוצדורה המשפטית, מרגע שבית המשפט למשפחה קבע כי החלטת רשם ההוצאה לפועל צודקת הוא היה צריך לעצור שם, ולא להמשיך הלאה לבחינת טובת הילד.
כדי להסמיך את בית המשפט לדון בשאלה הפרשנית של חיוב בהוצאות חינוך, קבע, היה על האם להגיש תביעה נפרדת במסגרתה יכול היה האב להתגונן כראוי, להציג טיעונים נגדיים, לחקור את הגורמים המקצועיים מטעם האם ולבקש עמדה של מומחה.
השופט הוסיף עוד כי האב צודק בטענתו כי קביעת מקום החינוך לא נתונה לסמכותה הבלעדית של האם: "האב הוא אפוטרופוס בדיוק כמו האם וכל החלטה ביחס לזהות מוסד הלימוד צריכה להתקבל בהסכמה או על פי הכרעת בית המשפט. קל וחומר, שעה שיש להחלטה זו השלכות כספיות לא מבוטלות", כתב.
לפיכך השופט ביטל את פסק הדין של בית המשפט למשפחה וחייב את האם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל. בתוך כך השופט ציין כי האם בהחלט רשאית להגיש תביעה מתאימה בבית המשפט למשפחה.
עו"ד יהודה שוורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין