העלים הכנסות משכירות למגורים ובזכות הפרקליטות לא נכנס לכלא

הנאשם זייף חוזי שכירות במטרה להפחית את המס שעליו לשלם על הכנסות של כחצי מיליון שקל. בעקבות התעקשות הפרקליטות במסגרת הליך גישור והתנהלות שהכעיסה את השופט, ולמרות חומרת האישום - השופט הקל בעונשו של הנאשם

אדם שהעלים מס על הכנסות משכר דירה לא ייכנס לכלא. כך קבע לאחרונה בפסיקה שנויה במחלוקת השופט עלאא מסארווה מבית משפט השלום בתל אביב, שגזר על עבריין המס עבודות שירות וקנס כספי בלבד במקום מאסר ממושך בפועל. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תשובה כוזבת לשאלה שנשאלה, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס, וכן זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.

פסק הדין נפתח בביקורת חריפה של השופט על התנהלות הפרקליטות במסגרת הליך הגישור. השופט התרעם על כך שהפרקליטות לא הסכימה לאפשר טווח ענישה מוסכם ולא הסכימה להליך של טיעונים בעל פה אשר לשיטתו היו חוסכים זמן שיפוטי רב. השופט גם שיבח את הנאשם על כך שהודה מראש בכתב האישום ללא תיקונים, לקח אחריות ולא התנה זו בענישה מקלה.

על פי כתב האישום הנאשם מסר תשובה שקרית לשאלה מטעם פקיד השומה, ופעל במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס על הכנסה בסך 494,087 שקל. בנוסף, הוא זייף שבעה חוזי שכירות בכוונה לקבל באמצעותם את הנחת דעתו של פקיד השומה שההכנסות התקבלו משכר דירה, ובכך להפחית את המס שהיה צפוי להיות מושת עליו. לפי כתב האישום העבירות בוצעו בנסיבות מחמירות.

המדינה טענה שיש לגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 30,000 שקל (מעבר לתשלום המס בהתאם לשומה, ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות במישור האזרחי). לשיטת המדינה מדובר בריבוי עבירות שבוצעו על הצד החמור, כאשר נכון למועד חקירתו הנאשם טרם החזיר את המס שהעלים.

לעומתה טענה ההגנה שיש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, שכללו בין היתר מצב נפשי מורכב של הנאשם והסתמכות מצדו על עצות אחיתופל של אנשי מקצוע. ההגנה חלקה על המדינה בכך שמדובר ברצף אירועים פליליים, וטענה כי למעשה מדובר באירוע אחד שאירע ב-2019. הסניגור ביקש להסתפק במתחם עונש מקסימלי של עד 3 חודשי מאסר וקנס המגיע עד 25,000 שקל.

ניסה להשיג כסף קל

תחילה קבע השופט מסארווה שיש לראות בעבירות שבוצעו משום "תכנית עבריינית אחת". לדבריו מדובר בתקופת זמן מוגדרת בה הנאשם ערך את המסמכים בהם השתמש לצורך ביצוע העבירות, ואין לראות בכל חוזה שכירות כאירוע נפרד.

בתוך כך השופט ציין שהעבירות בהן הודה הנאשם פגעו בערכים מוגנים כגון הגנה על הקופה הציבורית וערך השוויון בנשיאת נטל המס. הוא כתב שמדובר בעבירות כלכליות שבוצעו מתוך בצע כסף על מנת להשיא לנאשם רווחים כספיים ניכרים בדרך קלה.

השופט הוסיף שעברו של הנאשם איננו נקי, והוא הורשע בעבר במכירת אלכוהול לקטין.

עם זאת, הוא כתב שהודאתו של הנאשם לצד דאגתו להחזיר את סכום המס המשמעותי שהעלים מהמדינה נזקפת לזכותו. "כידוע, להסרת המחדל משמעות רבה משמעות רבה לעניין הענישה", כתב השופט, "ויש בה כדי ללמד על חרטה כנה ולהביא לתיקון הנזק הכלכלי מביצוע העבירות".

השופט טען שהפרקליטות בהתנהלותה גרמה לבזבוז זמן שיפוטי ואף כתב כהקדמה לגזר הדין: "בנסיבות אלו, מותר לתהות האם אין שכרה של העיקשות יוצא בהפסדה בסופו של הליך".

לדברי השופט מתחם הענישה שהולם את נסיבות ביצוע העבירות נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, כאשר לאור השיקולים שהובאו יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, כלומר 6 חודשי מאסר. הוא קבע שהעונש ירוצה בדרך של עבודות שירות באגודה למען העיוור.

בנוסף השופט גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 15,000 שקל והתחייבות כספית להימנע מהעבירות בהן הורשע בסך 7,500 שקל.

אין ספק כי אם הפרקליטות לא הייתה מתבצרת בעמדתה – הנאשם היה מבלה זמן לא מבוטל בכלא.

• ב"כ המדינה: עו"ד רים סוויד
• ב"כ הנאשם: עו"ד אברהם שהבזי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין