למרות רישומו של הבעל כאב במשרד הפנים, השופט דחה את עמדת המדינה והחליט להמשיך לברר את זהות האב במישור האזרחי לאור טובתו של הילד.
מקרה מעניין ועצוב נדון בימים אלה בבימ"ש לענייני משפחה בתל אביב. אמא לפעוט בן שנתיים הגישה בשמו תביעה ובה ביקשה, באמצעות עו"ד איילה תל-פז, להצהיר שגבר שאיתו ניהלה רומן מחוץ לנישואיה, הוא אבי בנה. האם ביקשה מביהמ"ש להכיר ב-"אבהות אזרחית", כלומר לא להכריע על ידי בדיקת סיווג רקמות אלא על ידי ראיות אחרות.
לשאלות בענייני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה
בתביעה נטען כי כתוצאה מהרומן האישה הרתה. הגבר תמך בה במהלך ההיריון ואף ליווה אותה לחלק מהבדיקות. בשלב מסוים, ולאחר שכבר נרשם כאבי הילד, הרומן התגלה לבעלה. חודשיים אחרי הלידה, עזב בעלה את הבית, ולימים הזוג התגרש.
באותם חודשים מערכת היחסים בין האישה לגבר הנשוי נמשכה, אלא שיום אחד הוא הודיע לה שהבטיח לאשתו כי לא יתראה יותר איתה ועם התינוק, וכך הקשר איתו נותק.
האב "הנטען" לא הכחיש את הרומן. עם זאת, הוא טען באמצעות עו"ד אורנה גלברד, כי האישה קיימה קשרים עם גברים נוספים, והצהיר שאינו מתכוון להכיר בקטין או להיות איתו בקשר.
האב הרשום (הבעל לשעבר), שיוצג על ידי עו"ד הדס גרוסמן ביקש כמו האישה להמשיך בבירור הראייתי.
בתסקיר שהוגש לפני מספר חודשים, הוערך כי עדיף שלא לברר את זהות האב, שכן יש סכנה שהקטין יוגדר כממזר, מה גם שהגבר הדגיש שבכל מקרה הוא מתכוון להתנכר לו.
לבקשת המדינה, ניתנה חוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול, וגם הוא התנגד להמשך הבירור.
כך נוצר מצב שבו המדינה והאב הנטען מתנגדים להמשך הבירור בטענה שיש לילד כבר אב רשום, בניגוד לעמדת האישה והאב הרשום.
להתייחס בזהירות
השופט שמואל בר יוסף חלק על עמדת המדינה והחליט שבירור האבהות יימשך. השופט הסביר כי גם אם יש חשש לממזרות, אין מקום לקבוע מראש שהדבר אינו מתיישב עם טובת הקטין במובן הרחב של המילה.
בנוסף, השופט הדגיש את חשיבותה של "זכות הגישה לערכאות", במיוחד כשמדובר בילדים שאביהם מתנער מהם ולכן הם זקוקים להגנת ביהמ"ש.
גם הטענה שיש כבר אב רשום נדחתה, והשופט הבהיר כי זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו "האמיתי". מעת שהוטל ספק במה שכתוב במרשם, זכותו שספק זה יוסר על ידי בירור משפטי ראוי.
השופט אף הבהיר כי זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו-מולידו אינה תלויה בשאלה האם אותו אב מתכוון להתנכר לו או לא. בתסקיר שירותי הרווחה לא הוסבר מדוע עדיף שהקטין לא ידע מיהו אביו, אלא הדבר נקבע כמעין אקסיומה, ולכן החליט השופט לשקול את האפשרות של מינוי מומחה נוסף.
לעמדתו, עורכות התסקיר לא לקחו בחשבון אפשרות שהאב "הנטען" ישנה את עמדתו בעתיד. ובכלל, המשיך השופט, יש להתייחס בזהירות לטיעון "ההתנכרות", כיוון שהוא עשוי להיות כלי טקטי להרתעת בית המשפט מעריכת ברור.
לעניין הממזרות, השופט הבהיר כי כשמדובר בקביעה אזרחית ולא בבדיקה מדעית, החשש לממזרות נחלש לעומת מכלול השיקולים של טובת הילד.
בסיכומה של ההחלטה השופט קבע כי בשלב זה הדיונים יימשכו, והצדדים יגישו טיעונים לעניין מינוי מומחה נוסף שיחווה את דעתו בשאלה האם יש לחשוף את הקטין לזהותו של אביו.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין