|
|
תאריך פרסום : 19/04/2015
|  גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
7049-02-14
07/04/2015
|
בפני השופט:
שמואל בר יוסף
|
| - נגד - |
תובע:
א.ה. (קטין)
עו"ד איילה- תל פז
|
נתבעים:
1. ז.צ.ג.
2. ד.ה.
3. היועמ"ש במשרד הרווחה השירותים החברתיים
עו"ד אורנה גלברד
עו"ד הדס גרוסמן
עו"ד איריס עמרמי
עו"ד דנית חשין
|
| החלטה |
- לפניי תובענה להצהיר כי הנתבע 1 (להלן: "האב הנטען") הינו אביו של התובע, קטין שהינו כיום כבן שנתיים וחצי (להלן: "הקטין"), וזאת למרות רישומו של הנתבע 2 (להלן: "האב הרשום") כאביו. אמו של הקטין (להלן: "האם"), איננה עותרת כי תערך בדיקת סיווג רקמות, אלא לקביעת "אבהות אזרחית" על סמך ראיות אחרות.
- תמצית הנטען בכתב התביעה הינו כלהלן: בין האם לאב הנטען התפתחה מערכת יחסים רומנטית, עת האב הנטען נשוי לאחרת בעוד האם נשואה לאב הרשום. כתוצאה מיחסיהם הרתה האם לאב הנטען. האב הנטען תמך באם בהריונה, ובכלל זה שיתף פעולה בביצוע הבדיקות הגנטיות וליווי לקראת הלידה ולאחריה. בין לבין התגלתה מערכת היחסים לאב הרשום. כחודשיים לאחר הולדת הקטין עזב האב הרשום את בית המגורים ולימים סודר גט בינו לבין האם. מערכת היחסים בין האם לאב הנטען והקשר בינו לבין הקטין נמשכו מספר חודשים לאחר לידת הקטין, עד אשר יום אחד הודיע האב הנטען כי הבטיח לאשתו שלא יתראה עם האם והקטין עוד, ומאז נותק ביניהם הקשר.
- האב הנטען איננו מכחיש כי קיים קשר רומנטי עם האם, אך טוען כי קיימה קשרים דומים עם אחרים. עוד טוען האב הנטען, כי האם טענה באוזניו שהרתה מיחסים עם בעלה והוא מכחיש את המצגים הנטענים על ידי האם. האב הנטען מצהיר כי אין בכוונתו להכיר בקטין או לעמוד איתו בקשר כלשהו.
- האב הרשום, שצורף בהסכמה כנתבע נוסף, מפרט בכתב ההגנה את דבר גילוי הקשר בין האם לאב הנטען, וכיצד ניסה למחול על כבודו על מנת להציל את הנישואין (לרבות לאחר הולדת הקטין), אך לטענתו ללא הועיל (בשל סרובה של האם לנתק קשר עם האב הנטען).
- סמוך לאחר הגשת התביעה הגיש האב הנטען בקשה למחיקה על הסף, אשר נדחתה על ידי כב' הרשמת. ערעור על החלטת כב' הרשמת נמחק בהסכמה.
- ביום 8.1.2015 הוגש תסקיר, ממנו עולה כי לקטין אין קשר עם דמות אב כלשהי, שכן הן האב הנטען והן האב הרשום מתנכרים לו. מסקנת התסקיר הינה, שברור האבהות איננו עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין "הן משום שבירור זהות האב מסכנת את א. (הקטין – ש.ב.י) בהגדרת ממזרות על כל המשתמע מכך, והן משום שהנתבע (האב הנטען – ש.ב.י) הדגיש בצורה חד משמעית (כי) בכל מקרה שהוא (כך במקור) מתכוון להתנכר לא..".
- לבקשת ב"כ היועמ"ש, ולמרות העדר חובה לעשות כן (באשר אין המדובר בבקשה לעריכת בדיקת סיווג רקמות) התבקשה חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, אשר חיווה דעתו כנגד ברור האבהות המבוקש.
- ביום 13.1.2015 התקיים קדם משפט, בו נטל חלק גם האב הרשום (בדיון הודה האב הנטען, לשאלת בית המשפט, כי ליווה את האם לבית החולים סמוך להולדת הקטין).
- בהתאם למדרג הראיות האמור בבר"ע (ת"א) 1364/04 – מיום 5.7.2006, להלן: "בר"ע 1364/04"), הוריתי לצדדים להגיש בשלב זה את טיעוניהם, האם ראוי להמשיך בבירור הראייתי אם לאו.
- עמדתם של האם והאב הרשום הינה שיש להמשיך בבירור הראייתי בעוד עמדתו של האב הנטען היא, שאין לעשות כן. לעמדה זו מצטרף ב"כ היועמ"ש.
- לאחר שנתתי דעתי לכלל טיעוני הצדדים ולתסקיר, הגעתי למסקנה שיש להמשיך בבירור ראייתי של התובענה, לרבות בנוגע לנסיבות הורתו של הקטין, ולהלן טעמיי:
- א. ההלכה החד משמעית שנקבעה בעמ"ש (ת"א) 24955-03-11 – מיום 28.8.2013 (להלן: "עמ"ש 24955-03-11"), הינה שאין בקביעה בתחום האזרחי כדי להטיל כתם של ממזרות בקטין ואין בחשש ערטילאי זה כדי למנוע את הברור הראייתי של שאלת האבהות ("החשש לממזרות, ככל שקיים ואם בכלל, עוצמתו חלשה ביותר ואין היא עומדת מול שאר הרכיבים בהם על בית המשפט לבחון את טובת הקטין").
- ב. מפסק הדין שניתן בבר"ע 1364/04 עולה בבירור, כי גם מקום בו יש חשש לממזרות, חובתו של בית המשפט הינה לברר את התביעה ואין מקום לקביעה אפריורית כי ברורה אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין/הקטינה. אכן, לבית המשפט שיקול דעת האם לעלות במעלות המדרג הראייתי אם לאו, אך עצם קביעתו של המדרג והצורך לנמק מדוע אין מבררים את התביעה כדבעי, משמיעים בקול צלול, כי ברור התביעה כדבעי היא דרך המלך בעוד המנעות מברורה, הוא החריג. לשון אחר, רק אם בית המשפט שוכנע כי הבאת ראיות באשר להורתו של הקטין אינם עולים בקנה אחד עם טובתו במובנה הרחב, הוא יימנע מכך וממילא על הטוען כי קיימת מניעה מוטל נטל ההוכחה. ודו"ק, המדובר במניעות הנוגעת לקטין הספציפי ובטענות ככלליות-עקרוניות, לא סגי.
- ג. לטעמי הדברים קל וחומר לנוכח מעמד הבכורה שיש ליתן לזכות הגישה לערכאות, זכות שהוכרה כבעלת מעמד מיוחד הנעלה על זכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 629). תרגומה המעשי של זכות זו הינו כי "מדיניות ראויה היא זו שאינה נועלת דלת בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית." (שם בעמ' 590). הדברים אמורים בבעלי דין "רגילים" והם חלים מקל וחומר כשעסקינן בקטינים ובנו של קל וחומר כשעסקינן בקטינים שאביהם מנער מהם את חוצנו ועל כן זקוקים להגנת בית המשפט.
- ד. נטען כי בנדוננו יש לקטין אב רשום, ומשכך אין מקום לברר את אבהותו של האב הנטען. לטעמי נימוק זה איננו מצדיק למנוע את ברור התובענה, וזאת מכמה טעמים: ראשית, נימוק זה נדמה להיות ספציפי לקטין הנדון, אך למעשה המדובר בנסיון להחליף דוגמה אחת באחרת. כפי שלא היה מקום לקבל את הטיעון כי ככלל אין לברר עובדתית תביעות אבהות העלולות להכתים קטין/קטינה בכתם ממזרות, אין לקבל טיעון זה כשהוא מנסה להשען על מרשם האוכלוסין. המדובר בטיעון רלוונטי לקטינים רבים (אולי רובם) וזאת לנוכח העובדה שברירת המחדל לענין רישום אב בהתאם לחוק מרשם אוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק מרשם אוכלוסין"), הינו רישום בעלה של האם, תוך קביעת איסור על רישום אדם אחר כאבי הילוד (סעיף 22 לחוק מרשם אוכלוסין). לשון אחר, קבלת טיעון זה משמעותה קביעה אפריורית כי אין לברר את אבהותו הנטענת של אדם שאינו האב הרשום וקביעה זו איננה עולה בקנה אחד עם הרציונאל העומד בבסיס ההלכה שנקבעה בבר"ע 1364/04. שנית, ייתכן שהעדר אב רשום יכול ויתמוך במסקנה כי יש לברר ראייתית את תביעת האבהות לגביו, אך אין בכך כדי להצדיק את מסקנה הפוכה, קרי – שקיומו של אב רשום מאיין את הצורך בברור כזה.
שלישית, לרישום במרשם האוכלוסין נפקויות שונות, אך לטעמי משקלו מוגבל יחסית במערך השיקולים הנוגע לטובת הקטין בהקשר הנדון. ברגיל, טובתו של קטין ואכן זכותו נוגעת לידיעה מי הוא אביו "האמיתי" (ולו אמת "משפטית", בע"מ 2426/07 – מיום 25.4.2007), ולענין זה מרשם האוכלוסין אינו מעלה ואינו מוריד. זאת ועוד, מעת שהוטל ספק בנכונות המרשם, זכאי הקטין (ואף האב הרשום) כי ספק זה יוסר על דרך הבירור המשפטי הראוי.
- ה. טיעון נוסף שהועלה, לרבות על ידי עורכות התסקיר, הינו כי ממילא אין בכוונתו של האב הנטען לקיים קשר עם הקטין ולכן הקטין לא יפיק תועלת כלשהי מברור התביעה. טיעון זה אינו חדש במקומותינו וגם בתסקיר שהוגש במקרה שנדון בבר"ע 1364/04 נכתב, כי יש להמנע מעריכת בדיקת סיווג רקמות מאחר שהקטין לא יוכל להנות מאבהותו של האב הנטען שם. באותה פרשה ציין כב' השופט שנלר טיעון זה כטיעון רלוונטי, אך לבטח לא כטיעון מכריע. לטעמי, זכותו של הקטין לברר מי הוא אביו מולידו עומדת על רגליה היא ואיננה יונקת את חיותה מן השאלה האם יתנכר האב לבנו אם לאו. לנוכח ההלכה הפסוקה, כי ברור זהותו של אב עולה בקנה אחד עם טובת הקטין (בע"מ 2426/07 – מיום 25.4.2007), דרוש שכנוע ברור וחד משמעי כי ברור האבהות על רקע התנכרות נטענת, תזיק לקטין. דא עקא, בתסקיר שהוגש לא הוטעם מדוע זו המסקנה המתבקשת בנסיבותיו של הקטין הנדון, והדבר נקבע כמעין אקסיומה, מבלי שבואר כלל מדוע טוב לו לקטין הנדון, שלא ידע מי הוא אביו על פני ידיעת זהות אב העלול להתנכר לו. יתירה מזו, דומה שיש לנהוג בטיעון זה זהירות יתירה, לנוכח החשש כי הוא נטען טקטית על מנת לנסות ולהרתיע את בית המשפט מברור ראייתי של האבהות, אפשרות שלא נלקחה כלל בחשבון על ידי עורכות התסקיר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|