בית המשפט קבע כי המשטרה מחויבת לשמור על פרטיות הנחקרים בעת ביצוע פעולות חקירה. הצבת עמדת הטבעה בחצר לא מקיימת חובה זו.
בתביעה שהוגשה נגד משטרת ישראל באפריל 2013, טען התובע כי פרטיותו נפגעה כשהמשטרה צילמה את קלסתרונו ונטלה ממנו טביעות אצבע בפהרסיה, לעיני האנשים בתחנה.
פגעו בפרטיותכם?
עורך דין נזיקין
האירוע התרחש ביולי 2011 בתחנת המשטרה במודיעין כשהתובע זומן לחקירה בשל תלונה מצד שכנו על הסגת גבול (התיק נגדו נסגר, אגב, בהיעדר אשמה פלילית).
תחנה המשטרה המדוברת בנויה מקרוואנים המשמשים כמשרדים וחדרי חקירות וביניהם חצר פנימית שמשמשת כאזור המתנה לבאי התחנה.
התובע טען כי הצילום נערך באחד הקרוואנים שדלתו – הפונה לכיוון החצר – הושארה פתוחה כך שלאורך כ-10 דקות יכול היה כל עובר ושב לראותו במצב המביך. נטילת טביעות האצבע אף הייתה חמורה יותר, לטענתו, שכן עמדת ההטבעה מוקמה בחצר ובעת ביצוע הפעולה נכחו לצדו לפחות עשרה אנשים, אם כי זכר במדויק רק אישה אחת.
לעומת התובע, טענה השוטרת שצילמה אותו כי צילום הקלסתרון לא לוקח יותר משתי דקות והיא תמיד מקפידה שהדלת תהיה סגורה. בכל מקרה, הצילום נערך ממש בתוך החדר כך שמי שנמצא בחוץ לא יכול לראות מה מתרחש בו. עמדת ההטבעה, היא טענה, אמנם נמצאת בחצר אך בפינה נסתרת שאינה נגישה כמעט לאזרחים.
עגמת נפש ומבוכה
השופטת שושנה ליבוביץ מבית משפט השלום בירושלים דחתה את טענת התובע בעניין צילום הקלסתרון. גם אם הצילום נעשה כשהדלת פתוחה, התובע אישר שאינו יודע בוודאות שמישהו ראה אותו מצטלם כך שלא הוכחה הפגיעה בפרטיות. עוד היא ציינה כי גם אם נדרשו מספר צילומים קשה להאמין שהצילום ארך כעשר דקות.
ואולם, בכל הנוגע לטביעות האצבע, השופטת בחרה להאמין לעדות התובע שהייתה מהימנה ואף נתמכת במכתב שקיבל מהתחנה ובו הובע צער על תחושות התובע והוסבר כי עמדת טביעות האצבע הוצבה בחוץ בשל צפיפות.
השופטת סברה כי עמדת ההטבעה לא הייתה ממוקמת במקום נסתר ולדעתה היא כן הייתה נגישה לקהל. השופטת הוסיפה כי היא מאמינה לתובע שהיו במקום עוד אנשים אם כי סביר להניח שמעט מאוד.
נטילת טביעת אצבע, ככל כחיפוש בגוף האדם, צריכה להיעשות בזהירות ותוך הקפדה על צנעת הפרט, הבהירה השופטת. אף אם מדובר בחיפוש חיצוני בלבד, הרי שמדובר בפעולה שבהחלט יכולה לגרום לאנשים לחשוב כי הנחקר חשוד במעשה עברייני.
השופטת גם הבהירה למשטרה כי אם הנתונים הפיזיים של התחנה לא מאפשרים נטילת טביעות אצבע בפרטיות – אז כנראה שאינה מתאימה לפעולה זו.
"בעיני לא יכולה להיות כל מחלוקת על כך שמיקום עמדת הטבעה בחצר תחנת משטרה אינה עולה בקנה אחד עם רמת ההתנהגות המוטלת על הנתבעת בעת נטילת אמצעי זיהוי... ", כתבה השופטת וקבעה כי רשלנות המשטרה והפרת החובה לשמור על פרטיות הנחקר גרמו לו לעגמת נפש ומבוכה.
עוד כתבה השופטת כי "אדם המוזמן להיחקר במשטרה זכאי שצנעת חייו תישמר במובן זה שפעולות החקירה המבוצעות במהלך חקירתו יתבצעו באופן המבטיח את פרטיותו".
במישור הנזק, התחשבה השופטת בכך שלמרות הפגיעה, מדובר היה פעולה קצרצרה ושכמות האנשים במקום הייתה דלילה, והחליטה שהמשטרה תפצה את התובע ב-4,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 1,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גלית פז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שני רוזנבליט-שמעונוביץ מפרקליטות מחוז ירושלים
* עו"ד מנשה סלטון עוסק בתחום הפלילי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין