נהג שנעצר לפני כשנה לבדיקת שכרות נמצא שיכור בשתי בדיקות "ינשוף". אלא שבית המשפט לתעבורה קיבל את טענת ההגנה של הנהג, לפיה הפער בתוצאות הבדיקות, שעלה על 10%, פוסל את המדידה.
לפני כשנה עצרה המשטרה בשעת לילה נהג לבדיקת שכרות שגרתית באמצעות "ינשוף". דגימת האוויר הראשונה שנלקחה מהנהג גילתה כי ריכוז האלכוהול בגופו עומד על 450 מיקרוגרם, הרבה מעבר למותר בחוק (240 מיקרוגרם, אם כי בהתאם לפסיקה בנושא משטרת ישראל לא מגישה כתבי אישום מתחת לכמות של 290 מיקרוגרם).
הואשמתם בנהיגה בשכרות?
פנו ל-עורך דין תעבורה
מכיוון שהחוק מחייב ביצוע בדיקה כפולה של ריכוז האלכוהול, כעבור מספר דקות נדרש הנהג לנשוף אל מכשיר המדידה בשנית, ואילו הפעם נמצא ריכוז של 405 מיקרוגרם אלכוהול בנשיפתו.
בשנת 2015 הגישה המדינה כתב אישום שייחס לנהג עבירה של נהיגת בשכרות תוך שהסתמכה על הבדיקה הנמוכה יותר (בהתאם להוראות תקנות התעבורה). הנהג הכחיש את העבירה המיוחסת לו וטען לחפותו. לדבריו, לא היה לו ריח של אלכוהול, הופעתו הייתה מסודרת והוא עבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים.
הנהג גם תקף את בדיקות הינשוף. לטענתו, יש לפסול אותן שכן בין התוצאות של הבדיקות קיים פער העולה על 10%, שלפי תקנות התעבורה פוסל את המדידה. הנהג למעשה השווה את שתי התוצאות – אף שכל אחת מהן ניתנה בערכים אחרים (בכל בדיקת ינשוף יש שתי תוצאות עם שני ערכי מדידה שונים והנהג הצליב ביניהן).
מנגד, השיבה המדינה כי לא ניתן להשוות בין שתי הבדיקות כפי שעשה הנהג ולא ניתן להצליב בין תוצאה בערך אחד לתוצאה בערך אחר לגמרי.
בדיקה פסולה?
השופט אלון אופיר הבהיר כי תקנות התעבורה אכן אוסרות על פער של יותר מ-10% בין התוצאות שהתקבלו לאחר בדיקה כפולה של נהג. במקרה הזה מכיוון שבכל בדיקה נמדדים שני ערכים, הפער בין ארבע התוצאות לא יכול להיות גבוה יותר, גם אם מדובר בערכים שונים.
השופט הדגים את הוראת התקנות על ערכי משקל: נניח שאנו שוקלים אבן השוקלת 100 קילו במשקל דיגיטילי ובמשקל רגיל. בדיקה זו תבוצע פעמיים בכל משקל. החוק אוסר פער העולה על 10% בין כל תוצאות השקילות, שכן מבחינתו פער זה מעיד על חוסר דיוק. על מנת שתוצאות השקילה יהיו חוקיות, אם כך, הסטייה ביניהן לא צריכה לעלות על 10%.
במילים אחרות, ובהקשר לבדיקות הינשוף, השופט הסביר כי גם אם שיטות המדידה במכשיר שונות ומראות ערכים שונים, הרי שתוצאותיהן עדיין צריכות להניב תוצאות שהפער ביניהן לא יעלה על 10%.
מכיוון שהחוק אינו מגדיר האם הפער יימדד מהערך הנמוך לגבוה או ההפך (ומתמטית יש לכך חשיבות עצומה), השופט הסביר שיש לפעול לפי דרך החישוב הנוחה לנאשם.
"40.5 מיקרוגרם הם עשרה אחוז מהערך הנמוך ולכן כל תוצאה העולה על 445.5 מיקרוגרם בבדיקה נוספת מבין ארבע הבדיקות תהווה תוצאה החורגת מטווח הסטייה המקסימלי הקבוע בחוק", כתב השופט.
בהתאם לכך, השופט הסביר כי תוצאת הבדיקה – 450 מיקרוגרם – מהווה חריגה אסורה. התוצאה היא שבדיקות הינשוף פסולות מלשמש כראיה.
בהתחשב בכך שבדיקת המאפיינים יצאה תקינה לחלוטין, נותרה המדינה ללא ראיות, ולפיכך, הנאשם זוכה.
- ב"כ המדינה: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלמוג אזולאי
* עורך דין איתן קנול עוסק בדיני תעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין