נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש דוד אפל נגד איילה חסון ורשות השידור

ת"א 134/97 דוד אפל נ' איילה חסון ואח'

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את תביעת לשון הרע שהגיש איש העסקים דוד אפל, בין היתר, כנגד כתבת הערוץ הראשון איילה חסון ורשות השידור.

התביעה הוגשה בעקבות דברים שאמרה חסון, אגב סיקור הפרשה הידועה בכינויה "פרשת בר-און - חברון", במסגרתם טענה כי אפל הציע לחברו הטוב, יו"ר ש"ס אריה דרעי, למנות את עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה.

הצעתו זו באה, לכאורה, על רקע תקוות כי מינויו של בר-און יאפשר לדרעי להגיע לעסקת טיעון "נוחה" במשפט הפלילי שהתנהל נגדו.

ואולם, אפל עמד על גרסתו כי לא הייתה לו כל מעורבות בפרשה, וכי כלל לא שוחח עם דרעי על האפשרות למנות את בר-און.

לאחר שנקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע, יוחד עיקר הדיון בפסק הדין לשאלה האם עומדת לנתבעים הגנת "אמת בפרסום".

השופט נ' ישעיה קבע כי אפל היה מעורב בפעילות שהתקיימה למינויו של בר-און למשרת היועמ"ש ואף "דחף" את המינוי. השופט הוסיף כי קבלת גרסתו של אפל לפיה "לא דיבר עם דרעי מילה אחת על הנושא" היא משום עלבון לאינטיליגנציה ולשכל הישר.

יצוין כי מפסק הדין עולה שדרעי עצמו אישר בעדותו כי שוחח עם אפל בעניין המינוי, וכי אפל היה זה שהמליץ על מועמדותו של בר-און.

כמו כן במסגרת פסק הדין הובאו חלקים מעדותו של עו"ד דן אבי יצחק, סניגורו של דרעי דאז, לפיה דרעי ואפל ניסו להסוות את מעורבותם בקידום המינוי ע"י פרסום כי תנועת ש"ס תומכת במועמדותו למשרה של השופט טל דווקא, ובנוסף הסתמכו על כך כי המינוי עתיד להצטייר כיוזמה של שר המשפטים, צחי הנגבי, שהתמחה בעבר במשרדו של עו"ד בר-און.

לבסוף, בהתייחסו ל"עניין הציבורי" הנדרש לצורך תחולת הגנת אמת בפרסום, ציין השופט ישעיה כי בפרסום הכתבה קיים עניין ציבורי רב, שהרי לא יעלה על הדעת כי הנתבעים יימנעו מפרסומו של מידע המתייחס להליכי מינוי פסולים של היועמ"ש.

ת"א 134/97 דוד אפל נ' איילה חסון ואח'

למדור נזיקין

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.