למרות ההחלמה המלאה הוחלט להגביל את רישיונו של נהג המשאית לשעות היום ולמרחק של 30 ק"מ בלבד. ביהמ"ש קבע כי לא מצא כל סיבה להגבלות שפוגעות אנושות בזכות היסוד של הנהג להתפרנס בכבוד.
נהג מסחרי שהפסיק לנהוג בתקופה בה חלה בסרטן הלימפומה ביקש לחדש את רישיונו לאחר שהחלים אך החידוש הותנה בהגבלות שמתירות לו לנהוג רק בשעות היום ולמרחק 30 ק"מ מביתו בלבד. לאחרונה קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ערעור שהגיש על החלטת משרד הרישוי והסיר את ההגבלות. השופטת תמר שרון נתנאל קבעה כי ועדת הערר של משרד הרישוי לא הציגה כל נימוק המצדיק את הפגיעה המשמעותית בזכותו של המערער להתפרנס בכבוד.
ב-24 השנים האחרונות עבד המערער כנהג רכבים מסחריים והיה בעל רישיונות נהיגה מדרגה B,C ו-E.
לפני כשנתיים חלה בסרטן לימפומה ראשונית מוחית ובעקבות זאת הפסיק לנהוג. לאחר שהחלים בשנה שעברה, הוא פנה למשרד הרישוי בבקשה לחידוש רישיונו אולם לאחר בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) אושר לו רק רישיון מדרגה B (לרכב עד 3.5 טון).
ערר שהגיש על החלטה זו התקבל חלקית בוועדת הערר של המרב"ד ובהתאם, אישר לו משרד הרישוי גם רישיון מסוג 1C אך הגביל את נהיגתו לשעות היום בלבד ולמרחק של 30 ק"מ מהיישוב טמרה בו הוא מתגורר.
בערעור שהגיש על החלטה זו טען המערער כי החלים לחלוטין ממחלתו ואין כל סיבה נוירולוגית או אחרת שלא לאפשר לו לנהוג בכל סוגי הרכב שהיו מותרים לו קודם לכן - ללא מגבלות. לטענתו, הגבלת הרישיון פוגעת בפרנסתו ללא סיבה מוצדקת.
מנגד טען משרד הרישוי כי בית המשפט לא רשאי להתערב בשיקול דעתה המקצועי של ועדת הערר שממומחיה הרפואיים בדקו לעומק את מצבו של המערער.
חסר היגיון
אולם השופטת שרון נתנאל סברה כי הסתמכות משרד הרישוי על החלטתה הלא מנומקת של הוועדה הייתה שגויה, וקיבלה את הערעור.
השופטת קבעה כי בהחלטת ועדת הערר יש סתירה לא מובנת: מצד אחד היא קובעת שהמערער החלים לחלוטין והמחלה נשלטת ולכן הרישיון אושר, ומצד שני היא הטילה על המערער מגבלות בשל תקופת ההחלמה הקצרה.
"מעבר לגורם הזמן", כתבה, "הוועדה לא נימקה מהו הסיכון הקיים - אם בכלל, ואם כן - במה יפחיתו ההגבלות את הסיכון". בכך, פסקה השופטת, הפרה הוועדה את חובתה לנמק את החלטותיה ולהסביר על סמך מה הן ניתנו.
השופטת ציינה כי לא מצאה בהחלטת הוועדה כל חשש רפואי או היגיון המצדיק את הטלת ההגבלות - שהרי הגבלת המרחק עדיין מאפשרת למערער לנהוג שעות רבות ביום.
השופטת הוסיפה עוד כי התרשמה שהמערער אדם אחראי שמודע ליכולותיו, ועובדה שברגע שאובחן עם המחלה הפסיק לנהוג. רשות הרישוי, שהחליטה לאמץ את קביעת הוועדה, לא התייחסה כלל לעובדה זו.
בסיכומו של עניין השופטת קבעה כי יש לבטל את ההגבלות הפוגעות בזכותו של המערער להתפרנס - זכות הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
כמו כן נקבע כי החל מאוגוסט השנה יוכל המערער לחדש גם את הרישיון בדרגתE ׁ ׁ(רכב מסחרי מעל 3.5 טון). משרד הרישוי חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
ב"כ המערער: עו"ד ראיה חסאן עואד
ב"כ המשיב: עו"ד נביל נח'לי, פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
עו"ד אסף שמיר
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין