דיאב נ' משרד הרישוי

1. לפניי ערעור על החלטת משרד הרישוי (להלן: "המשיב") מיום 6.9.18, להגביל את נהיגתו של המערער על רכב מדרגה 1C, לשעות היום בלבד ולמרחק של 30 ק"מ מהיישוב טמרה, בו הוא מתגורר (להלן: "ההגבלות"). החלטת המשיב נשענה על המלצת ועדת הערר (להלן: "הוועדה"), מיום 23.8.18, בעניינו של המערער.

2. המערער, בעל ותק של 24 שנים בנהיגה, היה בעל רישיונות נהיגה מדרגה B, C ו- E. בחודש יוני 2017 חלה המשיב במחלת סרטן מסוג לימפומה ראשונית מוחית ועבר טיפולים שונים, כולל כימותרפיה. עם גילוי המחלה הפסיק המערער לנהוג ולאחר שהבריא פנה אל המשיב בבקשה לחדש את רישיונות הנהיגה שלו.

3. ביום 16.1.2018 נבדק המערער במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: "המרב"ד"), אשר החליט לאשר למערער רישיון נהיגה מדרגה B בלבד.

המערער הגיש ערר לוועדה, אשר קיבלה את הערר, חלקית, והחליטה לאשר לו גם רישיון נהיגה מדרגה 1C, אך זאת, בכפוף להגבלות הנ"ל.

כאמור - המשיב אימץ את החלטת ועדת הערר ועל כך הוגש ערעור זה.

4. המערער טוען, כי הוא החלים ממחלתו, באופן מלא, כי כל בדיקותיו תקינות וכי אין כיום כל סיבה נוירולוגית שלא לאשר לו רישיונות נהיגה לכל סוגי הרכב שהתבקשו על ידו, לרבות רישיון מסוג 1C, ללא הגבלה, ורישיון מסוג E.

לטענתו, החלטת המשיב פוגעת בפרנסתו, ללא כל הצדקה, שהרי אין כל הבדל בין אדם שנוסע מטמרה לחיפה (מרחק של 30 ק"מ) ובחזרה, מספר פעמים ביום (כך שבסך הכול הוא נוסע יותר מ- 30 ק"מ) ובין אדם שנוסע מטמרה לתל-אביב (מרחק של יותר מ- 30 ק"מ) ולכן גם אין כל היגיון בהחלטת הוועדה.

5. בדיון הוסיפה וטענה ב"כ המערער, כי על אף שרישיונו של המערער נשלל מסיבות נוירולוגיות, בהרכב הוועדה לא נכח נוירולוג.

כן הבהירה, כי המערער נמצא תחת מעקב והוא עובר בדיקה כל 3 חודשים וכי גם הבדיקה האחרונה שעבר המערער ביום 8.1.19 יצאה תקינה (סומנה מע/1).