נדחתה תביעה לפיצוי על פגם נסתר בדירה: המוכר לא יכול היה לדעת

הרוכשת טענה שהמוכר שיקר כשהצהיר בחוזה שהדירה תקינה, ותבעה ממנו פיצויים. אלא שהראיות בתיק התיישבו יותר עם הסברה כי הבעיות התעוררו אחרי המכירה.

בית משפט השלום בנתניה דחה לאחרונה תביעה של רוכשת דירה לפיצויים של יותר מ-100 אלף שקל נגד המוכר, שלטענתה הפר את הסכם המכר כשהסתיר ממנה ליקויי רטיבות שבסופו של דבר חדרו לדירת השכן מלמטה וגרמו לנזקים. השופט אלי ברנד קבע כי מהראיות בתיק עלה שהמוכר לא יכול היה לדעת על הבעיות, וממילא לא הוכח כי הן נגרמו לפני המכירה.

הדירה שברחוב דיזנגוף בנתניה נמכרה בספטמבר 2014 ונמסרה לרוכשת בחורף 2015. בתביעה שהגישה נגד המוכר כשנה וחצי לאחר מכן היא טענה כי נאלצה לשאת בעלות התיקונים של דירת השכן מלמטה, לאחר שמים כלואים ברצפת המרפסת שלה, חדרו לדירתו וגרמו לנזקי רטיבות ועובש.

הרוכשת טענה כי הנתבע שיקר כשהצהיר בחוזה המכר שלא ידוע לו על פגמים נסתרים בדירה. מכאן שהוא הפר את החוזה ויש לחייב אותו בתשלום הפיצוי המוסכם בסכום של 115,000 שקל או לחילופין בכיסוי עלות הנזקים בשווי 141,020 שקלים.

המוכר התגונן מפני התביעה כשטען כי ב-2010 אכן היו ליקויי רטיבות בדירה אבל הוא קבלן מוסמך טיפל בהם ונתן לו אחריות של 10 שנים. לדבריו, מאז הוא לא קיבל תלונות על רטיבות מצד השכן או השוכרת שהתגוררה בדירה, ולכן הוא סבר באמת ובתמים שהליקויים תוקנו.

לדבריו, סביר להניח שמדובר בליקוי שהתפתח לאחר המכירה, שנעשתה כזכור בחורף, מה שהגיוני לנוכח העובדה שהדירה ממוקמת בבניין ישן שתשתיתו רעועה.

למה השוכרת לא הובאה לעדות?

השופט ברנד קבע כי מה שייקבע האם המוכר הפר את חובת הגילוי שמטיל עליו חוק המכר היא התשובה לשאלה האם הוא ידע על ליקויי הרטיבות במועד החתימה על החוזה.

לצורך מענה על השאלה הפנה השופט לעדויות ולראיות הנוספות שהתקבלו בתיק. תחילה, לעדות הנתבע, שעשתה עליו רושם מהימן, ולפיה לא הייתה לו סיבה לחשוב שאחרי התיקון מ-2010 נגרמו בעיות רטיבות נוספות.

לעדות זו התווספה העובדה שבכל זאת מדובר בבניין ישן שעומד על תילו כבר יותר מ-50 שנה, כך שזה לא מופרך שהצנרת בו רופפת.

בנסיבות אלה השופט ציין כי בהחלט הגיוני שהמוכר "סבר בתום לב כי הבעיה שהכיר נפתרה  וכי חלפו כבר מספר שנים מאז תיקונה (2010) ועד המכירה (2014) המעידות על פתרון יסודי שלה, כך שאין עוד צורך להצביע על בעית עבר שאיננה קיימת עוד".

בהמשך השופט התייחס לעדות השכן שנפגע בפועל וציין התובעת והשכן סירבו לגלות לאיזה הסדר הגיעו בנוגע לליקויים, ומטעם זה הוא חושש שעדותו נגועה באינטרס אישי.

השופט אף מצא את מכתב התלונה של השכן על הליקויים שהתאריכים הנקובים בו מתיישבים דווקא עם טענת המוכר כי הנזילה אירעה בחורף שאחרי המכירה.

עניין נוסף שהכריע את הכף לטובת הנתבע הייתה העובדה שהתובעת לא העידה את השוכרת שהתגוררה בדירה בתקופה הרלוונטית.

לאור הדברים האמורים נקבע כי אין עדות לכך שהנתבע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו בחוק ולא הוכח שהצהרותיו בחוזה המכר היו שקריות או שהפר את החוזה.

לפיכך התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 12,500 שקל.  

• ב"כ התובעת: אורלי גז, עו"ד מקרקעין
• ב"כ הנתבע: עו"ד יואלה בלחסן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין