- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נדחתה תביעה למימוש שיק ביטחון: הצדדים לא ערכו הסכם בכתב
בעלי השיק טענו כי הוא נגנב וזויף. ביהמ"ש אמנם לא הכריע בטענת הגניבה אבל קבע שממילא לא ניתן לממש את השיק משום שניתן כערבות להלוואה חוץ-בנקאית שתנאיה סוכמו בעל-פה, בניגוד לחוק.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לפני כשבועיים תביעה למימוש שיק ביטחון שניתן במסגרת עסקת הלוואה שתנאיה סוכמו בעל-פה בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. "התופעה הפסולה של ניצול לרעה של לווים ושל הלוואות הניתנות בריביות נשך, קיימת למרבה הצער בישראל" כתב השופט אמיר לוקשינסקי-גל בפסק הדין.
אישה פתחה הליכי גבייה בהוצאה לפועל ב-2014 במסגרתם ביקשה לממש שיק בסך 90 אלף שקל שנרשם לזכותה. בתגובה, בעלי השיק התנגדו למימושו בטענה שנגנב מהם והחתימה עליו זויפה. במקביל, הם הגישו תלונה למשטרה בדבר הגניבה.
לאחר שהתנגדותם התקבלה והתיק הועבר לבירור בבית המשפט, התובעת טענה שהשיק שימש כערבות להלוואה שבנה נתן לחברו (בנם של בעלי השיק) ב-2011. לטענתה, השיק הוא אותנטי משום שאביו של הלווה נתן אותו לבנה בעצמו.
מנגד, הורי הלווה שבו על טענותיהם והוסיפו כי הם כלל לא מכירים את בנה של התובעת (המלווה).
פגמים באמינות
השופט לוקשינסקי-גל בחן את טיב עסקת ההלוואה ואת העדויות שהצדדים הציגו בפניו והגיע למסקנה כי דין התביעה להידחות.
השופט הסביר כי על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות כספים צריכות להיעשות בהסכם כתוב אלא אם הצדדים להלוואה הם אנשים פרטיים והמלווה לא עוסק במתן הלוואות.
במקרה הנוכחי, השופט התרשם כי בנה של התובעת אכן עוסק במתן הלוואות, בין היתר משום שהודה בפניו כי הלווה כספים לגורמים נוספים וגם לנוכח הריבית הגבוהה שדרש – 20%.
כמו כן, השופט אמנם קבע שבניגוד לטענת הנתבעים, הנתבע – אביו של הלווה – הכיר את בנה של התובעת משום שהיה נוכח בעת שבנו נטל את ההלוואה. אולם מאחר שממילא מדובר בהלוואה פסולה שאינה עונה על תנאי החוק, הרי שהיא בטלה.
לכאורה, במצב כזה היה זכאי בנה של התובעת לקבל חזרה את כספו אלא שלשם כך היה על התובעת להוכיח מהו הסכום שמגיע לו – וזאת היא לא הצליחה לעשות. בהקשר זה השופט הצביע על עדותו הבעייתית של בנה, שמסר בבית המשפט גרסה שונה מזו שמסר למשטרה בעקבות תלונת הנתבעים, ואף לא זכר מה היה סכום ההלוואה ומה הסכום שהוחזר לו מתוכה.
לפיכך, השופט התרשם שהוא לא אמין וקבע כי לא הוכח בפניו שבנם של הנתבעים עוד חייב לו כספים.
בסופו של יום התביעה נדחתה במלואה אולם לא נפסקו הוצאות לטובת הנתבעים משום שהשופט סבר שהם גרמו להארכת הדיונים בתיק שלא לצורך.
- ב"כ התובעת: עו"ד הוצאה לפועל ניר טולדנו ועו"ד רימה גרסימוב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ורה אורמן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
