לפסק הדין בעניין פלוני נ' קופת חולים לאומית של הסתדרות ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה בטענה להולדה בעוולה של קטין שנולד כשהוא לוקה בתסמונת דאון, לאחר שנקבע כי קופת החולים והרופאים שטיפלו באם, לא התרשלו בכך שלא אבחנו את התסמונת עוד בהריון.
התובע נולד כשהוא לוקה כאמור בתסמונת דאון וסובל מפיגור קל עד בינוני ומבעיות נוספות. בעת שהרתה, היתה אמו בת 34 ו- 5 חודשים, והיה זה הריונה הרביעי. אם התובע פנתה לראשונה לרופא בשבוע ה- 16 להריונה, ונשלחה לבצע בדיקת חלבון עוברי, שהעלתה כי הסיכון המשוקלל לתסמונת לפי הגיל והבדיקות הוא 1:535 ולפי הגיל בלבד: 1:375.
בהיותה בשבוע ה- 22 להריון שבה האם לבדיקה אצל הרופא המטפל, והופנתה על ידו לסקירת מערכות, שלאחריה הופנתה למעקב וסריקה מכוונת. בסקירה זו, נמצאה עצם ירך קצרה וקיבה קטנה מאד, ובסיכום הומלץ לבצע שורת בדיקות נוספות, ובהן אקו לב עובר. האם לא ביצעה את הבדיקות הללו ושבה לרופא המטפל רק בשבוע ה- 35 להריונה. מאחר וסבלה מאנמיה חזקה, הופנתה לבית החולים סורוקה, ובהיותה בשבוע ה 38 להריונה, נולד התובע, ואובחן כלוקה מתסמונת דאון.
לטענת התובע, מעצם העובדה שתסמונת דאון לא אובחנה אצלו עוד בהיותו ברחם אימו, ברי שנפל כשל כלשהו במערכת האבחון המוקדם. בין היתר, טען התובע לכשלים באי ביצוע סקירת מערכות מוקדמת ואי שליחת האם לבדיקת דיקור מי שפיר, שכן לטענתו, מאחר והאם היתה בעת התעברותה בת 34 ו- 5 חודשים, היה על הרופאים לשלוח אותה לדיקור מי-שפיר, ובכל מקרה, לאור תוצאות הבדיקות, היה צורך לשלוח את האם לבדיקה זו.
קופת החולים הכחישה את טענות התובע, ואף טענה כי האם התרשלה בכך שאחרה בפנייתה הראשונה לרופא, לא הקפידה על מעקב הריון מסודר ונמנעה מביצוע הבדיקות אליהן הופנתה.
השופטת תמר שרון נתנאל דחתה כאמור את התביעה. ראשית נדחתה טענת התובע לפיה מעצם לידתו כשהוא לוקה בתסמונת דאון, יש להסיק, כי אי הגילוי המוקדם מהווה רשלנות.
לגבי הטענה לפיה גילה של האם הצדיק כשלעצמו את שליחתה לביצוע בדיקת דיקור מי שפיר, נקבע כי הנחיות משרד הבריאות לפיהן הגיל המינימאלי בו יש להפנות אישה בהריון לבדיקת דיקור מי שפיר הוא 35, מהוות את הפרקטיקה הרפואית המקובלת, ומאזנות בין הסיכון שהבדיקה באה למנוע ובין הסיכון שבבדיקה עצמה.
עוד נפסק, כי על פי חוות דעת המומחים, הרי ששליחתה של האם לבדיקות הנוספות לאור תוצאות הסקירות, היתה סבירה, מאחר ומדובר בבדיקות שאינן פולשניות ולאור הנתונים שהיו בידי הרופאים אשר היו אמנם "כשרים", אך לא תקינים לחלוטין, ראוי היה לבצען בטרם שליחתה למי שפיר, ובכל מקרה גם מעדותה של האם עלה, כי היא לא היתה מבצעת בדיקת מי שפיר בשלב כה מאוחר של ההריון.
לפיכך, התביעה נדחתה. בנסיבות המקרה, הוחלט שלא לחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט לקופת חולים, אך מאחר והתביעה נגד ביה"ח הוגשה למרות שלמעשה לא היתה, ולו לכאורה, טענה של ממש נגד ביה"ח, חויב התובע לשלם לבית החולים הוצאות ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' קופת חולים לאומית של הסתדרות ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.