לפסק הדין בעניין ירון ברכה נגד מדינת ישראל
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של ירון ברכה שהורשע בגרימת תאונה קטלנית, כאשר נהג ברכב במהירות של 171 קמ"ש תחת השפעת סמים מסוכנים ואלכוהול, נכנס לצומת באור אדום, פגע ברכב אחר והביא למותם של ששה אנשים ובהם אחיו התאום.
המערער הורשע בביצוע שש עבירות הריגה, וכן בעבירת שימוש בסם לצריכה עצמית, לאחר שנקבע כי נהג ברכב במהירות של 171 קמ"ש, תחת השפעת סמים מסוכנים ואלכוהול, נכנס לצומת בעת שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום, פגע ברכב מסוג יונדאי והביא במעשיו אלו למותם של ששה אנשים - אחיו התאום של המערער (אשר ישב לצידו ברכב) וחמשת נוסעי רכב היונדאי. בעקבות הרשעתו, נגזרו על המערער 16 שנות מאסר בפועל; מאסר על תנאי ופסילה להחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי לצמיתות.
בערעור שהגיש לבית המשפט העליון הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש, טען המערער בין היתר, כי יש להעמיד את עונשו על ארבע עד חמש שנות מאסר, וכי עונש המאסר החמור שנגזר עליו אינו מידתי ואינו משקף כראוי את הנסיבות לקולא המתקיימות בעניינו ובהן, בין היתר, עברו התעבורתי הקל והסבל שנגרם לו ולמשפחתו עקב מות אחיו התאום בתאונה.
השופטת חיות קבעה כי אין עילה להתערב בהרשעתו של המערער ואף לא בגזר דינו.
"חומרת מעשיו של המערער זועקת מכל פרט ופרט המרכיב את סיפור התאונה הטראגית שבפנינו. המערער שתה לשוכרה ואף נטל סמים מסוכנים משני סוגים ובעודו נתון תחת השפעת האלכוהול והסמים, לא היסס ליטול לידיו את ההגה ולנהוג ברכב. במצב דברים זה ניתן לומר כי התרחשותה של תאונה היא כמעט כרוניקה ידועה מראש ואך נס היה יכול להחזיר את המערער ואחיו המנוח לביתם בלא שזו תתרחש. נס כזה לא קרה. בעודו נוהג במהירות של לא פחות מ - 171 קמ"ש ומתעלם מאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, התרחשה התאונה הקטלנית בה קיפחו את חייהם חמישה נוסעי רכב היונדאי שאיתרע מזלם ודרכם הצטלבה באותה שעת לילה מאוחרת בדרכו של המערער. כן קיפח את חייו אחיו התאום של המערער שישב לצידו ברכב המאזדה" כתבה השופטת.
"...ובנהגו ברכב בתוך אדי האלכוהול וערפילי הסמים ובמהירות האיומה של 171 קילומטר לשעה, המיט המערער אסון משושה. בדיוק מצב זה, של נסיבות שבהן "כמעט" מוכתב האסון מראש, מחייב ענישה מחמירה ביותר, הן כאשר מדובר בתיקי נהיגה בשכרות וסמים "גרידא", והן ובמיוחד בתיקים שבהם קרו תוצאות קשות, כמו בענייננו, והעבירה המרכזית היא הריגה. ואל נכחד, מקום שבו קול דמי המנוחים זועק מן האדמה, ומצטרף לשאלה שאין בידם לשאול ועלינו להציבה, מדוע העז המערער, הלום מסים ואלכוהול, לנהוג ברכב, גם אם אין טענה שנתכוון להרוג את הזולת - שאט הנפש המוסרי החובר לכל אלה מציב רף ענישה גבוה, לא כל שכן במקום שקופחו חייהם של שישה, ואף למספר משמעות" כתב השופט רובינשטיין.
לפסק הדין בעניין ירון ברכה נגד מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.