נאשם בעבירת תכנון ובניה הוכיח טעות בזיהוי – וזוכה

האיש הואשם כי בנה בשטח חקלאי בצפון יחידת אירוח ומבנים נוספים. בית המשפט מצא כי כל הראיות בתיק החקירה כוללות פרטים של חשוד אחר באופן שמבסס ספק סביר ביחס לאשמתו

השופט רונן פיין זיכה לאחרונה בעל קרקעות ברמת הגולן שהואשם בבנייה ללא היתר וסטייה מתכנית. אף שהנאשם הודה כי הוא בעל הקרקע השופט קבע כי יש אי התאמות רבות בתיק החקירה שכולל שם ותעודת זהות של אדם אחר. עוד נקבע כי לנאשם לא ניתנה הזדמנות לשטוח את גרסתו בפני המאשימה.

כתב האישום ייחס לנאשם עבירות שימוש ללא היתר וסטייה מתכנית בהקמת מתחם עם מבנים בשטח כולל של 508 מ״ר בקרקע חקלאית בברכת רם שברמת הגולן. המבנים הוקמו בין השנים 2011-2016 וכוללים יחידת אירוח, שני מבנים בני שתי קומות, בניית שטח של כ-100 מ״ר במפלס הקרקע, בניית גדר אבנים ועוד. 

הנאשם אישר כי הוא הבעלים של השטח, אך כפר בכל שאר עובדות כתב האישום. 

המאשימה טענה כי די בהודאת הנאשם כי הוא בעל המקרקעין כדי להרשיע אותו. בנוסף, היא זימנה לעדות מפקח שסיפר כי באחד מביקוריו פגש בנאשם בשטח תוך כדי שהוא מבצע עבודות בנייה. 

הנאשם טען מנגד כי מחומר החקירה עולה שכל החקירה הייתה מופנית כלפי אדם אחר, בעל שם אחר ותעודת זהות אחרת. הוא הוסיף כי שאר המסמכים שהוגשו לתיק, כולל מכתבי הזימון לחקירה, גם הם מכוונים לחשוד האחר ולא אליו.

כמו כן לטענתו, נמנעה ממנו הזכות הבסיסית להביא את גרסתו בפני המאשימה לפני החלטתה להעמיד אותו לדין, מכיוון שההזמנה לחקירה נשלחה לאדם אחר. 

בא כוח הנאשם פרט רשימה של לא פחות מ-19 מסמכים מתיק הראיות המיוחסים לאדם בעל שם אחר ומספר תעודת זהות שונה מזה של הנאשם. 

ליקוי חמור בתיק החקירה

השופט רונן פיין מבית משפט השלום בצפת ציין כי מעיון מעמיק בכל אחד ואחד ממסמכי הראיות שהוגשו בתיק עולה כי אף לא אחד מהם תואם למכלול הפרטים המאומתים אודות הנאשם והמקרקעין שבבעלותו.

הוא הדגיש כי טעות מינורית בשם הנאשם יכולה להיות בעלת משקל שולי ובבחינת טעות נסלחת.   אך כשמתווסף לכך מספר ת"ז שונה ולעיתים גם כתובת אחרת, מדובר בטעות בזיהוי.

השופט הוסיף כי הצו השיפוטי שהורה על הפסקת העבודות בשטח כולל נקודות ציון של שטחים שונים מאלה המפורטים בכתב האישום. בנסיבות אלה, לא מדובר במקרקעין שהנאשם הודה כי הם בבעלותו.

זאת ועוד, הלכה למעשה הוגש כתב אישום על סמך מזכרים ודו״חות פיקוח שפרטיהם לא אומתו. המאשימה גם לא הקפידה על הליך הוגן בשלב החקירה ונמנעה מלשמוע את גרסת הנאשם בטרם הגשת כתב האישום.

״החובה לקיים חקירה ראויה, הכוללת את גביית גרסתו של החשוד, קיימת גם בעבירות לפי חוק בתכנון והבניה״, הדגיש השופט וכתב כי אין מקום להגשת כתב אישום נגד אזרח, מבלי שנבחן עניינו היטב ומבלי שניתנה לו ההזדמנות לשטוח את גרסתו לחשדות.

השופט ציין כי להתרשמותו אילו הייתה נערכת לנאשם חקירה סדורה וממצה, יכול שהליך זה היה מתייתר או לכל הפחות מתקצר במידה רבה מאד.

״כל האמור מצביע על ליקוי חמור בתיק החקירה המבוסס על טעות בזיהוי המקרקעין בהם בוצעו עבירות הבניה הנטענות״, סיכם השופט וזיכה את הנאשם.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין