במשך ארבע השנים שבהן התנהלו הליכי המשמורת והמזונות האב לא הוכיח שהוא אכן פנוי להשקיע בילדיו באופן שיאפשר משמורת משותפת. בנסיבות אלה המשמורת נקבעה אצל האם והמזונות נפסקו בהתאם.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע הכריע לאחרונה בתביעות משמורת ומזונות של הורים לשלושה ילדים מעל גיל 6. השופט בן שלו התרשם כי לאורך ארבע השנים שבהן התנהלו ההליכים דרישת האב למשמורת משותפת לא התבטאה במעשים, ובפועל מעורבותו בחיי הילדים מועטה ביותר. משכך המשמורת נקבעה אצל האם והוא חויב במזונות של 3,600 שקלים.
ההורים התגרשו לפני כשנתיים. את התביעות הגישה האם ב-2014. במסגרת זו ביקש האב שהאחריות ההורית תהיה משותפת – כלומר, שלא יהיה הורה משמורן עיקרי. אלא שבפועל הסתבר כי המפגשים שנקבעו לו בינתיים הסתכמו בשהיית הילדים אצל הוריו בנוכחות מאוד מצומצמת מצדו.
לפיכך טענה האם כי לאב אין את האחריות הדרושה לקיום משמורת משותפת, וביקשה שהמשמורת תהיה אצלה בעוד שהילדים ימשיכו להתראות עם האב פעמיים בשבוע למספר שעות וילונו אצל הוריו בכל סוף שבוע שני, שכן אין לו סידור מגורים עבורם.
בהתאם לכך, היא ביקשה מזונות של 5,100 שקל בתוספת הוצאות מגורים של 4,960 שקל ו-500 שקל דמי טיפול.
מנגד האב טען כי אין להעדיף את האם על פניו ולהדיר אותו מתפקידו כהורה. הוא דחה את טענת האם כי אינו מעורב בחיי הילדים והתעקש על יישום מלא של זמני השהות. עוד הוא הסביר כי הילדים לנים אצל הוריו משום שהוא מצוי בקשיים כלכליים שאינם מאפשרים לו למצוא פתרון מגורים הולם עבורם.
בנסיבות אלה הוא טען כי לפי ההלכה החדשה יש לחייב אותו לכל היותר במזונות של כמה מאות שקלים.
מן הפה לחוץ
השופט בן שלו לא קיבל את טענות האב בנושא המשמורת. "מראשית ההליך האב העלה על נס את החשיבות שבמעורבותו בחיי הקטינים... אלא שדומה כי דבריו... לא תורגמו (לבטח לא דיים) למעשים", כתב.
השופט מצא פערים משמעותיים בין טענות האב לגבי המפגשים עם הילדים לבין המצב בפועל, ולנוכח העובדה שחלפו 4 שנים מאז תחילת ההליכים הסיק כי יש בכך עדות ברורה למחויבות מועטה לילדים.
"משהאב אינו לוקח חלק פעיל (ולו פעיל דיו) כמצופה במטלות הנוגעות לקטינים אין מקום להרחבה של זמני השהות או קביעתה של משמורת פיזית משותפת שעשויה להכביד על המעורבים כולם ובראש ובראשונה על שגרת יומם של הקטינים", כתב.
מאחר שאין חולק כי האם היא ההורה הדומיננטי והפעיל בחיי הילדים הרי שהמשמורת צריכה להיות בידיה, פסק השופט, תוך שהבהיר כי כמובן שאין בכך כדי להפחית מהאחריות ההורית של האב כלפיהם.
בסוגיית המזונות נקבע כי בנסיבות המקרה הנוכחי אין להיצמד לנוסחאות שנקבעו בהלכה חדשה משום שהאם היא שנושאת ברוב הנטל הכלכלי של גידול הילדים. על כן לשיטתוך, אף שהכנסתה הפנויה גבוהה מעט מזו של האב (כ-6,200 שקל לעומת כ-5,000 שקל) האב הוא שצריך לממן את רוב צרכיהם.
לפיכך השופט סבר כי המזונות הזמניים בהם חויב עד עכשיו, בסכום של 3,600 שקל כולל הוצאות מגורים, מבטאים את האיזון הראוי בין מצבו הכלכלי לבין דומיננטיות האם בחיי הילדים. בנוסף יישא האב במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילדים.
לא נפסקו הוצאות כדי "להמעיט בהתחשבנויות בין הצדדים".
עו"ד מאיה הרצברג אלון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין