יזמית תמ"א 38 תפצה דיירים על מכפיל חנייה מרעיש מתחת לדירה

בעלי הדירה לא הוכיחו שהיזמית בנתה את המתקן ללא הסכמתם אבל שכנעו את השופטת שהרעש שבוקע ממנו בלילה מטריד למדי. הם זכו בפיצויים של 120 אלף שקלים

היזמית "בית חסון יזמות ובנייה" חויבה לאחרונה לשלם פיצויים והוצאות של כ-120 אלף שקלים לדיירים בבניין בהוד השרון שביצעה בו פרויקט תמ"א 38 עקב מטרד רעש שגורם מכפיל חנייה שהותקן מתחת לדירתם. השופטת הבכירה רחל קרלינסקי מבית משפט השלום בכפר סבא קבעה כי הדיירים לא הוכיחו שהמתקן נבנה בניגוד לתוכניות וללא הסכמתם או גרם לירידת ערך הדירה, אבל שוכנעה כי הפעלת המכפיל בשעות הלילה גורמת לאי-נוחות.

התובעים גרים בדירה בקומה הראשונה בבניין שעבר חיזוק במסגרת תמ"א 38. בתביעה שהגישו ב-2017 נגד היזמית שביצעה את הפרויקט הם טענו כי התקינה מתחת לחלון דירתם מכפיל חנייה עצום שחוסם להם את הנוף, מאפשר לפורצים להגיע לדירה בקלות וגורם לרעש.

לדבריהם, התוכנית שהוצגה להם לא כללה מתקן כזה מתחת לדירתם והיזמית שינתה אותה על דעת עצמה ובניגוד להתנגדות המפורשת שלהם. לתביעה הם צירפו חוות דעת שמאית שלפיה המתקן גרם לירידת ערך של 250 אלף שקלים וכן חוות דעת של מומחה אקוסטיקה שלפיה מדובר במטרד רעש.

היזמית, שביקשה לדחות את התביעה, טענה כי התובעים ידעו שמכפילים הם חלק בלתי נפרד מהפרויקט ובלעדיהם הוא לא היה אפשרי עקב מחסור בחנייה. היא הוסיפה כי המתקן נבנה בהתאם לתוכנית שהוגשה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאחר שהועברה לנציגות. אלא שהתובעים לא הביעו התנגדות בזמן אמת – לא פנו אליה כשמסרה את התוכנית לעיון הדיירים ולא הגישו התנגדות כשביקשה היתר בנייה.

סמכו על הנציגות

השופטת הבכירה רחל קרלינסקי קבעה כי לא הוכח שהתקנת המכפיל נעשתה שלא כדין או בניגוד להתחייבות כלפי התובעים. השופטת הפנתה לעדות של נציג הדיירים שאישר כי מסר לכל הדיירים את התוכניות לעיון והתובעים לא התנגדו להן.

עוד ציינה השופטת כי התובע הודה בעדותו שהשאיר את הטיפול בפרויקט לנציגות ואף לא נכח בכל האסיפות. בנוסף, גם לאחר שנודע לו שהפרויקט מותנה בהתקנת מכפילים הוא לא עשה פעולה משפטית או אחרת כדי לעכב את העבודות או למנוע זאת. מכאן, שהתובעים לא הוטעו והמתקן נבנה בהתאם להסכמה של הנציגות שהוסמכה על ידם לטפל בפרויקט.

עם זאת, השופטת קבעה כי אין ספק שהנתבעת הייתה צריכה להקים את המתקן באופן שלא יגרום למטרד רעש. בעניין הזה, השופטת ציינה כי חוות דעת המומחים משני הצדדים ונציג היזמית הודו כי המתקן גורם לרעש, וכי נעשו ניסיונות להפחית אותו שלא צלחו. השופטת קבעה כי מהראיות שהובאו בפניה היא שוכנעה שהמתקן גורם לרעש ואי נוחות בשעות הלילה שעוצמתם תלויה בהיקף הפעילות של המכפיל.

ואולם, השופטת לא קיבלה את טענת התובעים לירידת ערך בהתחשב בכך שהדירה בסך הכל הושבחה וחוות דעת השמאי שהגישו לא הייתה מבוססת. עוד דחתה השופטת את הטענה לפגיעה בנוף בין היתר משום שעוד לפני הפרויקט דירתם השקיפה לחניון, מה גם שהמכפיל לא חוסם את הנוף כיוון שאינו עולה מעבר לקו רצפת המרפסת.

לפיכך השופטת קבעה כי לתובעים מגיע פיצוי רק על מטרד הרעש בסכום של 100 אלף שקלים, בתוספת החזר הוצאת משפט ושכר טרחת עורך דין של 20,000 שקלים.

• בפסק הדין לא צוינו שמות של עו"ד תמ"א 38 שייצגו את הצדדים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין