מתקין גגות שנפל יפוצה ברבע מיליון שקל

האחריות לתאונה חולקה בין המעסיק וקיבוץ כפר חרוב, שם בוצעה העבודה. לתובע יוחס אשם תורם בשל העובדה שלמרות היותו עובד מנוסה ירד מהגג ללא רתמת בטיחות בניגוד לנהלים

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של מתקין גגות שנפל במהלך עבודתו בקיבוץ כפר חרוב, שבר את הקרסול ונותרה לו נכות. מעסיקו של התובע טען שמדובר בעובד מנוסה שידע שעליו להישאר רתום גם במהלך הירידה מהגג, ויש להטיל עליו את מלוא האחריות משלא עשה זאת, ואילו ממונה הבטיחות של הקיבוץ התנער מאחריות בטענה שהיא חלה על התובע ומעסיקו. השופט אהרון שדה אומנם ייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15% בשל היותו עובד מיומן שיכול היה גם לדאוג לבטיחות בעצמו, אך עיקר האחריות הוטלה על המעסיק שהיה צריך לוודא זאת ועל הקיבוץ, שנקבע כי הייתה לו יכולת להשפיע על הטמעת שיטת עבודה בטוחה יותר.

התובע עבד בחברה שעוסקת בהתקנה ותחזוקה של גגות. ביום התאונה בקיץ 2015 הוא עסק בתחזוקת גג של בית בקיבוץ כפר חרוב. בירידה מהגג הוא נפל מסולם ושבר את הקרסול.

בתביעה שהגיש נגד המעסיק והקיבוץ, העובד טען שהמחדל שהוביל לפציעתו נעוץ בשיטת העבודה שהונהגה בסוג הבתים עליהם עבדו, לפיה הוחלט לפרק את הסולם לשני חלקים ולהציבו בשיפוע, מה שגרם לאי יציבות הסולם ולנפילתו ממנו.

הוא צירף חוות דעת רפואית שלפיה נגרמה לו נכות בשיעור 15% מהתאונה.

המעסיק אישר את שיטת השימוש בסולמות, אך טען שהבעיה היא בכך שהתובע לא השתמש בציוד הבטיחות שהועמד לרשותו, כולל וו ביטחון שאליו ניתן היה להיקשר על מנת שלא ליפול. נטען כי מדובר בעובד מנוסה מאוד בעבודה בגובה שידע שעליו להישאר רתום עד הגעתו לקרקע. בכל זאת הוא החליט על דעת עצמו לפעול בניגוד להנחיות, ואפילו לא טרח לבקש שיחזיקו עבורו את הסולם.

בנוסף, הוא צירף חוות דעת שלפיה לא נותרה לתובע נכות.

ממונה בטיחות מטעם הקיבוץ העיד כי אם היה רואה כיצד הונח הסולם היה בוודאי מעיר על כך ועומד על שינוי המיקום או שיטת הצבת הסולם. עם זאת, הוא טען שהקיבוץ אינו אחראי על המעסיק והעובד שהינם הגורם המקצועי והמוסמך.

שני מעגלי אחריות

השופט שדה קיבל את התביעה. נוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט שקבע לתובע נכות בשיעור 10%.

השופט הדגיש כי על המעסיק חלה האחריות לוודא שהעובד נוקט בכל אמצעי הזהירות. במקרה זה, גם אם לא הייתה ברירה אלא להציב את הסולם בשיפוע, היה עליו לוודא שהתובע רתום כל הזמן או שמישהו מחזיק לו את הסולם ומייצב אותו כדי שהירידה תהיה בטוחה.

באשר לאחריות הקיבוץ, השופט ציין שלא ניתן לקבוע כי ממונה מטעם הקיבוץ צריך היה לעמוד ולפקח כל העת, אך לנוכח העובדה שממונה הבטיחות יכול היה לעבור במקום, להעיר ולהשפיע על שיטת העבודה, יש להטיל על הקיבוץ אחריות מתונה בשיעור 35%.

השופט הדגיש שמדובר בשני מעגלי אחריות שונים והאחד לא השפיע על האחר. לכן, הנתבעים לא אחראים לפצות "ביחד ולחוד" והקיבוץ לא אחראי מעבר לשיעור האחריות שנקבע לו.

עוד נקבע שיש להפחית מהפיצוי לו זכאי התובע 15% בשל התנהלותו ותגמולי ביטוח לאומי שקיבל, כך שבסך הכל הוא יפוצה ב-195,000 שקל בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת הזולת, והוצאות רפואיות.

בנוסף נפסקו לו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי ומע"מ, והוצאות משפט.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין