מעילה בבנק מזרחי? העביר כספים על בסיס "מסמך מחשיד ביותר"

הבנק תבע לקוח שב-2012 נכנס למינוס של 50,000 שקל. הלקוח גילה לתדהמתו שהסכום הועבר לחברה שאינו מכיר. הרשם הבכיר צוריאל לרנר קיבל את טענתו שההעברה בוצעה על סמך מסמך מזויף וציין שייתכן שמדובר במעילה פנימית בבנק. 

לפני כשלוש שנים הגיש בנק מזרחי-טפחות תביעה כספית בהוצאה לפועל נגד לקוח של סניף ירושלים שצבר יתרת חובה של כ-50,000 שקל בחשבון.

התביעה נראתה על פניו פשוטה – הבנק הגיש תדפיס שלפיו החשבון נמצא ביתרת חובה של 36,000 שקל וכן שקיימת בו הלוואה בסך 12,000 שקל. 

אך ההתנגדות שהגיש הלקוח גוללה סיפור מורכב בהרבה. הלקוח סיפר שהייתה לו הלוואת משכנתה שנטל מסניף בני ברק של הבנק. בחודש יולי 2012 הוא פנה לשם במטרה ליטול הלוואת משכנתה נוספת ולמחזר את ההלוואה הקיימת.

מאחר שהיו עיכובים בתהליך הציע לו הפקיד לקחת הלוואת גישור של 70,000 שקל מסניף ירושלים של הבנק, והוא נענה להצעה.

חודשיים לאחר מכן אושרה להם הלוואת המשכנתה הממחזרת בסך 100,000 שקל. מתוך סכום זה הוא העביר 50,000 שקל לחשבון בסניף ירושלים לשם כיסוי רוב הלוואת הגישור. בנוסף, הוא העביר כ-20,000 שקל מכספו הפרטי וסבר שבכך סילק את הלוואת הגישור.

אך לפתע, ביוני 2013 פנה אליו פקיד מסניף ירושלים ואמר לו החשבון נמצא ביתרת חובה של 50,000 שקל. מעיון בדף החשבון התברר לו שבסמוך לתאריך בו העביר לחשבון את הכספים לסגירת ההלוואה הבנק העביר מחשבונו 50,000 שקל לחברה בשם "ויזרע יצחק" שאינה מוכרת לו ושמנהלה הוא חייב מוגבל באמצעים. העברה זו, שאותה לא אישר, היא מקור החוב שנוצר בחשבון.

הבנק בתגובה הגיש מסמך שאינו נושא כותרת או תאריך, ואף לא את שמו או פרטיו של הנתבע, חלקו מודפס וחלקו בכתב יד צפוף ומשורבט. במסמך נכתבה ההוראה להעביר 50,000 שקל לחשבון "ויזרע יצחק" ובסופו מופיעה חתימת הנתבע. 

הנתבע השיב שהמסמך מבוסס על מכתב שהוא שלח בפקס לסניף בני ברק במטרה לאשר את העברת 50,000 השקלים לסניף ירושלים והוא כנראה זויף על ידי מי מהפקידים על ידי מחיקת נתונים והוספת שמה של החברה.

מבין השיטין

הרשם הבכיר צוריאל לרנר מבית משפט השלום בכפר סבא ציין שבאופן אישי הוא מעולם לא נתקל במסמך כה מחשיד.

לדבריו, לא ברור כיצד פקידת הבנק שטיפלה בחשבון אמרה בעדותה שהוא "נראה תקין" ומצופה מפקיד שמגיע לידיו מסמך שכזה לבחון אותו ב-7 עיניים ולכל הפחות להתקשר לבעל החשבון ולוודא עמו שברצונו לבצע את הפעולה.

השופט הדגיש שניכר שמדובר במסמך שהתגלגל לידי אדם כלשהו והוא ניסה לשנות אותו בלי לפגוע בחתימת התובע.

השופט כתב כי על אף שגרסת הנתבע לא הייתה נקייה מתהיות, הוא שוכנע שלא הייתה לו מעורבות במסמך השנוי במחלוקת, בעיקר לנוכח אופיו החריג של המסמך.

"אפשרות העולה מבין השיטין", כתב השופט, "היא שדווקא מאן דהוא מטעם התובע היה זה האחראי ליצירת המסמך הקלוקל, אם לפני ההעברה, כפעולה שיש בה גם מעילה, ולא רק שליחת יד בכספו של אחר, ואם לאחר מכן, כפעולה שנועדה להצדיק מחדל".

בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה והורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד יהודה שנייויס
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שרה פלס

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין